הג'נטלמן ואמנדה פרק 11 ואחרון!
סיפרתי על תגליותיי למר בלאקווד. אני חשבתי שזהו רק צירוף מקרים הזוי ושיקרי אבל מר בלאקווד זיהה את מר בראון מתמונה שהראתי לו.
הייתכן שכל חיי מגיעים לקיצם בזה העת? הייתכן ומר בראון אכן צדק ואהבתי לאישה תביא לסופי?
כנראה וזהו המבוי הסתום שעליו כולם מגעים בשלב מסווים של החיים, אבל אני הגעתי עליו ללא ספק מוקדם מידי.
מה יקרה עכשיו שמר בלאקווד יודע, שהכל כל כך קרוב להיחשף.
את הרכילות בלונדון לא היה ניתן לעצור , אינך יודע מהיכן הסיפור התפרץ וכבר כל העיר יודעת עליו.
מה יקרה שיגלו את הסיפור האמיתי מאחורי העלמות סמית', מאחורי מר בראון, מאחורי?
מה יקרה כשיגלו שמר בראון הוא פושע, יסגרו לו את צי הסוחר והוא יאבד את רכושו ושמו הטוב וכך גם אני. ולראשונה מזה חודשים רבים הסכנה ניראתה כמתממשת.
עמדה מולי הבחירה הקשה מכול , האם עליי לבחור במר בראון ולעשות הכל כדי להציל את שמו הטוב וכך גם את שלי או שעליי להקריב הכל בשביל אמנדה?
היה לי קשה להאמין שמר בראון צדק. מר בראון היה לי כאב, האב שמעולם לא היה לי וכך אני גמול לו ?
ולפתע הבנתי את אמנדה ומדוע היה לה קשה כל כך להמרות את פי אמה.
מרי הייתה אומרת שהגולם קם על יוצרו במקרה זה ואני אכן הרגשתי גולם גמור.
כבר חודשים שאיני חושב בהגיון וזאת הייתה הפעם הראשונה מזה חודשים שבהם עשיתי את הדבר הנכון, אני רצתי לבית הסוחר של מר בראון כדי לספר לו לספר לו הכל, רציתי לבקש עזרה. וכשהגעתי נאמר לי שהוא לא הגיע לעבודה היום ואני נתקפתי בהלה ורצתי לביתו, גם שם הוא לא נימצא.
התרוצצי בעיר במשך שעות עד שהגעתי לנהר התמזה. ושם ראיתי אנשים רבים מתקהלים במזח ואני רצתי לשם לבדוק על מה המהומה. והנה אני רואה את גופתו של מר בראון כאשר הסקוטלנד יארד מושטים אותה מהנהר.
" מה קרה לו?" צעקתי ודמעות חנקו אותי
" ומי אתה אדוני"? שאלת אותי השוטר
" זהו אבי" עניתי
" התאבדות,. קפץ לנהר וטבע" ענה לי השוטר בחוסר רגש מוחלט שרק הכאיב לי יותר.
לא ידעתי מה עוד אוכל לשאת, ועד כמה העולם מסוגל להתאכזר עליי
את מי עוד אאבד בדרכי על האושר.
הרגשתי חסר אונים ושבתי לביתו של מר בראון לספר למשרתיו על המקרה מהצער, אפילו דאגתי שיודיעו על כך גם בחברת הסוחר שלו.
שעות ספורות מאז מצאה הסקוטלנד יארד את גופות של מר בראון הגיע לביתו עורך הדין.
ואני ידעתי שהכל הולך להיגמר ואני אשוב לכפר לחיי פשוטת עוני ורעב.
עורך הדין הקריא את צוואתו של מר בראון שלהפתעתי כתב מר בראן בעצמו.
בעוד עורך הדין מקריא את הצוואה עיני נפערו בעודי שומע את צוואתו של מר בראון.
הייתכן שמר בראון זה שאיכזבתי מוריש לי את כל רכושו? את ביתו ואת חברת הסוחר שלו?
לא יכולתי להאמין , הוא קרא לי בנו שמעולם לה היה לו ואני לא הבנתי מדוע לא הוריש את כל רכושו לאחותו היחידה העלמה סקוט.
ושוב הדהד בראשי משפטה המפורסם של מרי שאמרה שיש דברים שהם מעל הבנתי
ואני הנחתי שהחיים הם תעלומה וכי נסתרות הן דרכי האדם
ועליי לקבל דרכים אלו ואת רצונותיהם של אלו שכבר לא איתנו.
ואני תהיתי האם עבודתם של מר בראון והעלמה סקוט השתלמה, והאם אכן הצליחו להפוך אותי לג'נטלמן.?
כנראה שלעולם לא אדע.
לאמנדה נישאתי מספר שבועתו אחרי הלווייתו של מר בראון ךחתונתנו הגיעהעלמה סקוט שלא ראיתי כבר שמונה שנים מאז עזבתי את ביתה בשביל ללמוד אצל מר בראון.
הגברת סמית' סלחה לבסוף למר בלאקווד והם עברו להתגורר בצפרת וחיו שם עד יום מותם.
לעלמה סקוט נתתי מחצית מהכסף שמר בראון הוריש לי והיא פתחה בית ספר לילדים שמטרתו להפוך את כול התלמידים לג'נטלמנים נכבדים.
אני נתמנתי לבעלים החדשים של הצי הסוחר של מר בראון.
לי ולאמנדה נולדו שלושה ילדים: בני בכורי ג'ו, בני הצעיר ג'ימי וביתי מרי.
חיינו בבית של מר בראון , אני ואמנדה, עד שהמוות הפריד בנינו.
הדבר החשוב ביותר שלמדתי במהלך כל חיי הוא שהעולם בו אנו חיים קטן הרבה יותר ממה שאנו חושבים.
ואם זאת העולם הקטן הזה מלא הרפתקאות ועלייך לצאת לחפש אותן אחרת עתידך יהיה לוט בערפל.
תגובות (0)