הגשמה פרק 4

פרק 4
שאלתי את אימא ' אני מכירה אותם ואיזה חברים? ' ענתה בחיוך ' כן אולי לא זוכרת אותם הם חברים ילדות..
בזמן שאני חשבתי מי הם היא בחרה ללבוש ולפתע אמרה תלבשי שמלה היום בשבילי..
הלכתי לחדר בתוך כמה שמלות בארון בחרתי שמלה בצבע אפרסק ותחרה בצדדים ומתחת לבד בצבע אפרסק יש בד צמוד יותר לגוף, השמלה מעל הברך השמלה לא צמודה מדי..
שמתי צמיד הפעם בצבע אחר וסירקתי את השיער אחרי מקלחת כולל חפיפה ובעזרת פן יבשתי את השיער על שפתי שמתי אודם בגוון אפרסק ונעלתי נעלי בובה בצבע אפרסק.
ירדתי למטה וראיתי את הורי מופתעים כי בדרך כלל אני לובשת מה שאני רוצה ונזכרת שהייתי קטנה אימי הייתה מלבשיה אותי בשמלות למרות שלא רציתי אפילו עכשיו אני לא רוצה כי אני מתביישת מהגוף שלי ככה זאת אני מה אני יעשה.
וירדו לי כמה דמעות הם שאלו למה אני בוכה וסיפרתי להם שנזכרתי במשהו לפני אמרתי לאבא החורג שלו יעלב אבל נזכרתי באבא הקודם כי שהייתי קטנה לא אהבתי שמלות ובאותו שנה שהחלטתי אני שונאת שמלות זה היה באותו זמן שהורי התגרשו וגם באותו זמן שהפסקתי לרקוד..
הוא אמר לי ' זה בסדר גם הורי התגרשו, אני זוכר ששמעתי בלילות צעקות ובכי מאמא שלי ובבוקר הם הודיעו שהם מתגרשים, שתקתי לא ידעתי מה לומר אך לפתע אבא צעק עליי כדי לומר משהו, אמרתי שאני בוחר באימא הוא כעס עליי ובכלל שנא אותי כי כמה פעמים שאמא הייתה בעבודה בחול או בכלל הוא היה מרביץ לי או עושה לי משהו יותר נורא! '
עניתי ' לא היית צריך לספר לי כל זה!'
ענה בחיוך קטן ' זה בסדר חמודה '
יצאנו ונכנסנו למכונית הנסיעה עברה בשקט ולפתע אמרתי להם ' אולי כדי שאני יחזור לרקוד אני מתגעגעת לזה ' אמא הייתה מופתעת אך אבי החורג אמר ' אני חושב שזה רעיון מצוין כדי לך חמודה ' לבסוף אמא ענתה ' כדי לך אני גם חושבת שזה רעיון טוב '.
הגענו לשם החברים כבר היו שם, ראיתי נער בגילי ונערה בצבא לבן קוראים דניאל כמה שהבנתי ולנערה קוראים אלה. אני בת 15 אז זה אומר שגם הוא..
נכנסנו לאכול במסעדה עם שיפודים וציפס. בנוסף היו סלטים ולחם.היה מים ולימונדה .
אני ישבתי ליד דניאל..
לפי מה שהבנתי שהייתי בבטן של אימי הוא גם היה בבטן של אימו הן היו חברות הכי טובות שהיו קטנות אפילו העכשיו.
זאת פעם ראשונה שראיתי אותו והוא אותי אך כסיימנו הסתובבנו ביחד ודיברנו הוא חמוד!
כנראה אני מחבבת אותו או שלא אני כבר מבולבלת לגמרה..
נקודת מבט של דניאל:
אמא אמרה שנפגשים היו עם חברים מהילדות שלה יש שם נערה בגיל שלך אני חושבת לפתע אמרה נולדתם באותו יום..
בזמן שהיא דיברה איתי היא שמה העגילים..
אני לבשתי חולצה מכופתרת וגינס ונעלים שחורות שאני הכי אוהב!
שמתי בושם ודודראנט ויצאנו לדרך.
הגענו כי זה קרוב לבית שלנו חיכנו עד שלבסוף הם הגיעו, ראיתי שם נערה בגילי ,אני חושב שזאת היא השיער שלה התנופף ברוח השיער היה בצבע שטני ועיניים הכחולות שלה זה גורם לטבוע בתוך העיניים שלה..
היא לבשה שמלה המחמיאה לה מאוד בצבע אפרסק עם תחרה בצדדים, היא נעלה נעלי בובה ועל ידה צמיד ..ושפתיה עם אודם בצבע אפרסק בהיר. נכנסנו התיישבתי לידה האכלנו במסעדה שיש בה שיפודים עם סלטים ובנוסף לחם ושתייה כמו מים ולימונדה..
לאחר שסיימנו אוליביה כמו שהבנתי ואני הלכנו ביחד, דיברנו והכרנו יותר .
כל אחד סיפר על עצמו סיפרתי לה אני משחק כדורסל, אוהב לקורא ספרים..וכו כשהיא סיפרה על עצמה היא אמרה את זה בבישנות, הבנתי שאין לה ביטחון עצמי..
היא ספרה שהוריה גרושים ויש לה אבא חורג שבא גם.. היא סיפרה שהיא רקדה אבל היא הפסיקה כשסיפרה למה היא הפסיקה ראו שעוד מעט היא בוכה, חיבקתי אותה ואמרתי לה שהיא בסדר.
כשסיימנו לדבר החלפנו מספרים וחזרתי הביתה תשוש אך עם חיוך.
חזרה נקודת מבט אוליביה:
היה נחמד דיברתי עם דניאל הוא מדהים!
סיפרתי על עצמו ואני על עצמי..
חזרתי הביתה עייפה אך שמחה כי סוף מצאה מישהו בגיל שלה שמבין אותה, היא החליפה בגדים וקפצה על המיטה ואמרה בכל ' לילה טוב '…