הדרך לחלום פרק 2

"נוסעים יקרים, כרגע הגעתם אל מימד אוריוול. שיהיה יום נעים." אמר קול. כולם, מצאו את עצמם על הרצפה. הם התיישבו. "כואב לי הראש…!" אמר מישהו. "מ-מי זה היה??" שאלה טיילור. כולם הסתכלו על המזוודה של אליס, ממנה בקע הקול. "אליס.. יש לך מישהו במזוודה!" אמרה גרייסי. אליס התקרבה בזהירות אל המזוודה, פתחה אותה… "שלדון !!!!!!!" קראה אביה בכעס. הוא שאל: "מה?" "מה אתה עושה פה? ו….איך נכנסת למזוודה שלי?! ואיפה כל הבגדים שלי??!" הוא ענה: "אני רציתי לבוא איתכם, יש לך מזוודה גדולה, וכשהיה פה צפוף פשוט זרקתי הכל לחלל דרך פיר האשפה." "זה בסדר, אליס, את יכולה לשאול מהבגדים שלי." אמרו טיילור וגרייסי באותו זמן, וחייכו. סמי שאל: "יש פה אולי עוד נוסעים סמויים?" שלדון אמר: "לא. ממש לא." כולם יצאו מהחללית, שלדון ביקש מטום: "אתה יכול בבקשה להשאיל לי בגדים??" "סבבה… רק אחי אל תהרוס לי אותם!" אמר סמי. "שלום כולם! אני ג'ון…. בבקשה תפנו אל הבקתות שלכם. הבנות לבקתה השמאלית, הבנים לימנית." אמר נער כלשהו. כולם הלכו לבקתות שלהם.. "תבואו אחרי שתלבשו את החליפות!" וכן, על כל מיטה הייתה חליפה. כולם לבשו את החליפה, ויצאו החוצה. "אני רוצה שתכירו את אלינור, או אלין בקיצור. היא תצטרף אליכם במסע. אלינור.." אמר ג'ון. אלינור, נערה יפה מאוד הלכה אל הבנות. "היי!" אמרה גרייסי לאלינור. אלינור השיבה: "היי." ג'ון התחיל להסביר: "כל העניין פה, זה שתהיו בקבוצות יריבות. נשלחתם לכאן כי אתם הנבחרים… עכשיו בואו אחריי. נתחיל בקרבות." כולם הלכו אחרי ג'ון. הם הגיעו לחדר קטן, הם נעמדו מול זכוכית שהראתה חדר גדול בהרבה. ג'ון התחיל להסביר: "בחליפות שלכם, על השרוול, יש כפתור אדום. אם תלחצו עליו, הוא יכסה לכם את הראש בקסדה מיוחדת, שחוסמת ריחות לא נעימים, שחוסמת אוויר רעיל. זאת אותה הקסדה של האסטרונאוטים האלה, רק… יפה יותר." אליס שאלה: "ו..? מה אתה רוצה שנעשה עם זה?" "תלחצו על הכפתור. עכשיו, כולכם תיכנסו לחדר המדומה הזה. הבנים והבנות, אתם תעשו ניסיון קרב. ככה נדע כמה אתם טובים." "מה?? אני לא יכולה להילחם בבנים!" אמרה גרייסי. ג'ון אמר: "אין לכם ברירה. רגע, אל תלחצו על הכפתור עדיין! רק בפנים, אתם כבר תדעו מתי." כולם נאנחו. ג'ון אמר: "תיכנסו לחדר… בהצלחה!" הדלת נפתחה. אביה וג'ייקוב נכנסו ראשונים, אחריהם כולם נכנסו בחשש. ג'ון סגר את הדלת ונעל אותה. הוא לחץ על כפתור, והקול שלו נשמע בחדר האטום. הוא אמר: "אתם תיבחנו עכשיו על יכולות גופניות. יש לכם 30 שניות להתחמק מכל המלכודות שיופיעו בחדר. מוכנים?! צא!" כולם התהלכו בחדר, ופתאום ריח נוראי ומסריח הציף את החדר. טיילור עמדה להתעלף מהריח הנוראי, היא התחילה לאבד שליטה, ועמדה ליפול לארץ, ובדיוק כשעמדה ליפול טום תפס אותה. הוא לחץ על הכפתור של הקסדה שבחליפתו, ולאחר מכן לחץ על הכפתור של טיילור. "טיילור, תנשמי! תנשמי אוויר צלול…" אמר טום. טיילור הצליחה להתעורר מה"סירחון" ואמרה: "תודה!" ואז המלכודות המסוכנות יותר התחילו. כולם לחצו על הכפתורים שבחליפה, ואז שלושה אנשים הופיעו. אחד מהם תפס את גרייסי, והצמיד חרב נוצצת לגרונה. "לא לזוז!" הוא צרח. ג'ייקוב אמר: "תמיד ידעתי שבנות הן חלשות." "מה זה אמור להביע?!" שאלה אביה בכעס. אותו האיש שתפס את גרייסי התחיל לחנוק אותה, ואביה מיד יצאה לפעולה כדי להציל את חברתה הטובה ביותר, וחטפה את החרב מידו של האיש. "שחרר אותה…!" צעקה אביה, אבל אז נחבטה בראש והושלכה אל הקיר. "מי עשה את זה?!" צעקה אליס בחשש. "זה חלק מהמלכודות, אליס." אמר ג'ון. אחד מהשלושה שהגיעו ניסה לתקוף את אליס, אבל היא הצליחה לתקוף. האיש שתקף את גרייסי שחרר אותה, אבל בגלל שאחז בה יותר מדי חזק איבדה את ההכרה. "גרייסי..!" צעקה אביה. היא קמה מהרצפה ובעטה באיש שתקף את גרייסי. "אוקיי… זה היה מספיק! כולכם פשוט בהיתם במה שקורה מבלי להושיט יד… מי שעבר את הבחינה הגופנית- אביה ואליס. נעבור לבחינה הבאה. ג'ייקוב, אם תוכל להביא את גרייסי לחדר הסמוך…" אמר ג'ון. ג'ייקוב הרים את גרייסי המסכנה, ג'ון פתח לו את הדלת, וג'ייקוב הניח את גרייסי בחדר הסמוך. ג'ון אמר: "תישאר איתה קצת, אין לי זמן להיות איתה ברגע זה." ג'ייקוב הנהן. "נמשיך למבחן הבא, ג'ייקוב יצטרף. אתם צריכים לסמוך על החושים שלכם. מיד יופיע שולחן, קחו ממנו כיסויי עיניים והיזהרו מהמלכודות. יש לכם 40 שניות." אמר ג'ון. ופתאום… שלדון התפרץ לחדר בו ג'ון היה. "ילד, מי אתה?" שאל ג'ון. שלדון אמר: "אני שלדון, ואני רוצה… לא, אני חייב להיות חלק מהם!" "ילד, אם לא קראו לך אתה לא צריך להיות פה!" אמר ג'ון בכעס. אלינור אמרה: "לא, הוא שייך. ג'ון, תן לו את החליפה שלך, זה לא כאילו אתה נכנס לפה." ג'ון אמר: "טוב.." והוציא מארון כסוף את החליפה. שלדון לבש אותה מעל הבגדים שלו, ונכנס אל החדר. "סירחון…" אמר שלדון. אלינור פעלה מהר ולחצה על הכפתור. אלינור לחשה לו את מה שיהיה, ושמה את כיסוי העיניים. שלדון עשה כמוה.
-בחדר הסמוך-
"גרייסי..?" שאל ג'ייקוב. אבל היא לא ענתה. היא שכבה על המזרן שם, בלי הכרה. הוא הביט סביב, נראה לו שזאת המרפאה. הוא נעמד, והביט בפנים של גרייסי. 'את באמת יפה קצת…' חשב לעצמו וליטף את השיער השחור שלה. היא התחילה להתעורר, הוא לקח כוס פלסטיק שהייתה שם ומילא אותה במים מהברז, ואז פתח את הפה של גרייסי ונתן לה לשתות. היא נחנקה מהמים, הכוס נפלה מהיד של ג'ייקוב והוא ניסה להוציא את המים מהגוף של גרייסי… הוא לא ידע מה לעשות, היא המשיכה להשתעל… "על החיים ועל המוות…" לחש והתקרב אל הפנים של גרייסי. "מה אתה עושה?!" שאל ג'ון שנכנס לחדר. ג'ייקוב אמר: "היא התחילה להיחנק א-אז חשבתי…" זאת הייתה פעם ראשונה שהוא לא ידע מה להגיד. ג'ון אמר: "לא משנה! תסתלק מפה, אני אעביר אותה לבקתת הבנות." ג'ון הרים את גרייסי, שבקושי הצליחה לזוז. 'מה יש לי…?' שאל ג'ייקוב את עצמו. הלב שלו פעם בחוזקה. הוא הלך חזרה אל חדר האימונים.
-בחדר האימונים-
"אה, הנה אתה!" אמרה אביה בחיוך והתקרבה אליו. שניהם חברים די טובים… "ג'ייקוב, אולי תבוא לבקתת הבנות? תבוא לבלות איתנו!" אמרה אביה. שלדון שאל: "אוו, אני יכול להצטרף?" "שלדון… אל תפריע להם." אמרה אלינור. ג'ון נכנס בחזרה לחדר בו הוא היה ואמר: "המבחנים נגמרו. ג'ייקוב, אני אשמח להחליף איתך מילה." ג'ייקוב אמר: "אויי.. אני בטח בצרות!" "על מה?" שאלה אביה. ג'ייקוב אמר: "בגלל… בגלל מה ש…." וברח מיד מהחדר. "רגע, ג'ייקוב!" אמרה אביה, ויצאה עם כולם. ג'ייקוב התקרב אל ג'ון. ג'ון אמר: "תקשיב טוב. אתם נשלחתם לפה לא בשביל להתגפף, אלא בשביל להגן. עכשיו אם אני אקלוט אותך מנשק עוד מישהי אני שולח אותך בחזרה!" ג'ייקוב הנהן. אביה התפרצה לחדר, ושאלה: "מנשק?! את מי נישקת?!" "מה זה משנה? ולמה זה חשוב לך?" שאל ג'ייקוב. אביה אמרה: "זה לא ממש צריך להיות משנה לך…" והלכה לבקתת הבנות. ג'ייקוב הלך.
-בבקתת הבנים-
ג'ייקוב פתח את הדלת, והביט סביב. כולם היו על המיטות שלהם, גמורים ממה שהיה. "אני עייף…" אמר ג'ייקוב ופיהק. טום שאל: "אתה עייף? אתה היית כל הזמן עם גרייסי…" "כן, מה עשיתם שם? התנשקתם או משהו?" שאל שלדון. סמי אמר: "ברור, ברגע שג'ייקוב רואה בחורה יפה הוא מנשק אותה…" "לא נכון!" אמר ג'ייקוב. שלדון אמר: "אחי, אתה הולך לשתוק ככה? ספר לנו מה עשית…" ג'ייקוב אמר: "כלום! לא עשיתי עם גרייסי כלום!" הוא עלה למיטה שלו, וכיסה את עצמו בשמיכה. כל הבנים עשו חיקוי של חתולה: "אוו, ראער…" וצחקו. ג'ייקוב אמר: "נמאס לי… אני חייב לדבר איתה." ויצא מהבקתה.
-בבקתת הבנות-
"היא בסדר?" שאלה טיילור. הדלת נפתחה. סאלי נכנסה. "אה, אותך לא ראינו המון זמן…" אמרה אליס. סאלי אמרה: "מה? לא משנה." גרייסי התעוררה סופית. "כואב לי הראש." היא אמרה. הייתה דפיקה בדלת. "מי זה יכול להיות?" שאלה טיילור ופתחה. זה היה ג'ייקוב. הוא נכנס לתוך הבקתה, ושאל: "גרייסי, הכל בסדר?" גרייסי הנהנה וקמה מהמיטה. "תיזהרי, אולי את תיפלי!" הזהירה סאלי. גרייסי אמרה: "אני בטוחה שהכל יהיה בסדר!" אבל גרייסי טעתה, היא החליקה. ג'ייקוב הצליח לתפוס אותה. הם היו במרחק סנטימטר מנשיקה. "אני ממש מצטערת!" אמרה גרייסי. היא הסמיקה, ונכנסה אל חדר האמבטיה במטרה להסתתר. ג'ייקוב אמר: "אביה, אני צריך לדבר איתך דחוף." אביה הנהנה, ויצאה עם ג'ייקוב. הם התהלכו בחוץ, ב'מחנה' שלהם. "על מה רצית…" ג'ייקוב הדביק נשיקה לאביה. 'אני לא יכול להתאהב בגרייסי… זה ישבור לאביה את הלב… וזה לא שאני לא אוהב את אביה, אבל יש לי רגשות לגרייסי…' חשב לעצמו ג'ייקוב. הוא יודע שלמרות העונש שיקבל, הוא צריך אהבה. כשהנשיקה נגמרה, אביה שאלה: "ל…מה?" ג'ייקוב ענה: "אני לא יכול לספר …" והלך.