הוא-הסיפור המלא חלק ב׳

זו הייתה מלחמה שכמוה לא הייתה מעולם. זה היה קרב אוויר ורגלי כאחד, המלחמה פרצה בשתיים לפנות בוקר ונמשכה כחמש שעות שאחריהם לא נשאר דבר, הכל היה מלא עשן ונשארו רק אני ומטוס המלחמה שלי, לפחות ככה חשבתי, ואז מתוך הערפל יצא מטוס של האויבים שהתרסק בדיוק על חרתום המטוס שלי והעיף אותי ממנו למטה אך לפניי שנפלתי תפסתי אקדח והתחלתי לירות לכיוון הטייס שפגע בי ומעולם לא ידעתי עם פגעתי בו או לא. המשכתי ליפול למטה על האדמה הקשה ומלאת האבק והייתי בטוחה שאני עומדת ליפול על הרצפה ולסיים את חיי אבל לא, על האדמה חיכה לי מישהו בידיים פרוסות ותפס אותי, לא היו לו מדים של צבא אבל היו לו שתים אקדחים וסכין. מצד אחד שמחתי שהוא תפס אותי אבל מצד שני זה לא היה משנה גם ככה ניפצתי קשה והייתי אמורה לדמם למוות. ביקשתי ממנו שיעזוב אותי ויתן לי לדמם למוות אבל הוא היתעלם לך ממני חתך את השרוול שלו , חווש אותי והרים אותי על ידיו ואז פיתאום הוא נורא בכתף! נפלתי מידיו ונעמדתי עם אקדח שלוף, גם הוא שלף אקדח ונעמד מולי. ואז פגע בו עוד יריה, למזלנו היורה לא היה צלף טוב אז הוא שוב פגע לו בכתף אבל הפעם הוא דימם מאוד והאקדח נפל מידיו. אני כבר הייתי על הגבול של חוסר הכרה. ואז במפתיעה האויב הרים את ידיו והסתכל במוות חצי מבוהל חצי מופתע אלינו היסתכלתי אחורה וראיתי שלושה מטוסים נוחתים ומכל אחד יוצאים עשרה חיילים ומכוונים אליו את הנשק וזה כל מה שאני זוכרת כי אחרי זה אני עיבדתי את ההכרה…