POTL*
היי, להמשיך את הסיפור או לא כי אין תגובות בכלל :(

הוא שינה אותי.. פרק 7

POTL* 07/02/2013 717 צפיות 2 תגובות
היי, להמשיך את הסיפור או לא כי אין תגובות בכלל :(

הגענו לבית של בראד, הוא לא היה גדול ולא קטן בדיוק כמו שדמיינתי בראשי איך ביתו נראה 3 חדרים חדר אחד של בראד אחד של סטיב והסלון והמטבח.
למזלי היה עלי 200 יורו כך שלפחות אני אוכל ללכת לקנות קצת בגדים כי המזוודה הייתה באוטובוס שנסענו איתו, אני לא מאמינה שאני פה זה כל כך הזוי עם בחור שהכרתי רק עכשיו לפני כמה שעות וכבר אני בדירה שלו חשבתי לעצמי.
"טוב.. מלאני איפה את רוצה לישון?" שאל בראד
"איפה שאפשר לישון" עניתי לו
"אני ישן על הספה ותישני בחדר אצלי"
"לא , לא מה פתאום תישן בחדר ואני ישן על הספר"אמרתי לו
"לא זה באמת בסדר, אלה אם לא אכפת לך שאני ישן לידך אבל אל תדאגי אני ישן בקצה" אמר לי וראיתי קצת חיוך על הפנים שלו אך הוא מיד הוריד אותו בכדי שאני לא ישים לב.
"לי זה לא משנה, זה הבית שלך אתה מחליט" אמרתי לו
"טובב.. אז אני יראה לך את החדר תתמקמי"
"נכנסתי לחדר והוא היה בער בגודל בינוני עם מיטה גדולה באמצע החדר ארון ומראה גדולה.
החלטתי שאני חייבת ללכת לישון אני מרגישה פשות מותשת מהיום הזה ובאלי רק להניח את הראש ולישון הורדתי נעליים ונכנסתי למיטה עם כל הבגדים שעלי,
פתאום בראד אומר לי "לא מה פתאום בואי אני יביא לך חולצה,בטח היא תהיה גדולה אז זה יהיה כמו שמלה."
הוא נתן לי חולצה ובאמת היא הייתה ענקית עלי אז יצא מצב שאני רק עם חזייה ותחתון.
רגע מביך בחיים שלי, לא הייתי עם בנים אף פעם לא היה לי חבר אז קצת פחדתי שמשהו יקרה.
נכנסתי מתחת לסדין הלבן וגם הוא נכנס כשהוא רק עם בוקסר וכל הגוף העליון חשוף, גוף שרירי ומדהים הסתכלתי עליו מהצד אך כשהוא ראה שאני מסתכלת ישר הסתובבתי הוא צחקק קצת ונכנס מתחת לסדין
והוא הסתובב לצד שאני הסתובבתי.
לפתע הוא שאל אותי "מלאני יש לך מישהו?"
"לא, למה אתה שואל?" אמרתי תוך כדי שאני מתהפכת אליו כך שהפנים שלנו קרובות.
"סתם, לידע כללי" ענה לי
"עוד משהו?" שאלתי
"כן"
"מה?" עניתי לו, לא מבינה
"את פשוט משגעת אותי, מהרגע שראיתי אותך אני פשוט לא יכול להוציא אותך מהראש שלי."
הייתי בשוק, מה הוא חושב שרק היום הכרנו וכבר..
הוא התקרב אלי כדי לנשק אותי והוא היה כבר ממש קרוב אך ברגע האחרון.
העפתי לו סטירה, וקמתי מהמיטה "מה אתה חושב לעצמך, לנצל אותי ואז לזרוק אותי.. כמו כל הבנים" אמרתי בקול שעוד שנייה מתפרקת בדמעות אבל החזקתי את עצמי.
התקדמתי לכיוון הדלת אך שוב פעם הוא עצר אותי ואמר "אני מצטער מלאני את פשוט מדהימה, אני לא יכול להיות דקה לידיך בלי להתקרב אליך ולהרגיש אותך"
"אז אני לא מרגישה ככה, סליחה" אמרתי בעצבים ויצאתי לסלון וטרקתי את הדלת של החדר שלו בחוזקה.


תגובות (2)

תמשיכייי !!!

08/02/2013 03:21

להמשיך להמשיך. מיד אבל

08/02/2013 07:22
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך