POTL*
אני לא יודעת אם להמשיך את הסיפור כי אני לא רואה שיש הרבה קוראים :/

הוא שינה אותי.. פרק 3

POTL* 31/01/2013 759 צפיות 2 תגובות
אני לא יודעת אם להמשיך את הסיפור כי אני לא רואה שיש הרבה קוראים :/

הגעתי הביתה במהירות הביתה עם 2 הכלבים שלי נכנסתי בשקט בשקט כך שאמא שלי או בן לא יבחינו הגעתי לחדרי וסגרתי את הדלת התנשמתי בכבדות לאחר מה שעברתי היום החלטתי ללכת לרחוץ את עצמי להירגע ולשכוח מהכול.
נכנסתי אל חדר הרחצה והורדתי את בגדיי ונכנסתי שקעתי במחשבות.
פחדתי כן אני הילדה הגיבורה שלא פוחדת מכולם מפחדת.
יצאתמ מן המקלחת לבשתי בגדי לילה ונכנסתי אל המיטה החמימה.
הבוקר שקמתי היה קצת שונה מן הרגיל התעוררתי שעה אחת קודם ממה שהייתי צריכה להתעורר חשבתי לעצמי אולי אני צריכה להסגיר אותו הוא אפילו לא הצטער על המעשה הנוראי הוא רצה לעשות גם לי את זה חשבתי .. אחרי שקמתי ושטפתי פנים אמרתי בהחלטיות אני מסגירה אותו עוד היום! הלכתי למבטח ובו ראיתי את אמא שותה קפה בשולחן הישיבה ששם תמיד היינו יושבים לאכול ולשתות קפה אמא כהרגלה פתרה תשבצים וסודוקו התקדמתי לעברה והיא התבוננה בי ואמרה ״למה קמת כל כך מוקדם מתוקה?״
״התעוררתי ולא הצלחתי לחזור לישון״ השבתי
״את רוצה לשתות משהו?״ שאלה כמו כל בוקר
״כן״ אני בקצרה
אחרי ששתיתי הלכתי להתלבש ולסדר את שיערי הארוך לקוקו גבוה שמסודר היטב החלטתי ללבוש היום מכנס קצר שחור עם חולצה לבנה עם פסים שחור לבן ונעלי אצבע שחורות עם אבנים .
אמרתי לאימי שתיקח אותי לבית סםר יותר מוקדם בכדי לדבר עם המנהל על מה שעברתי אתמול בלילה רק הפחד שלי הוא שתומר ידע שאני דיווחתי עליו אבל זה כבר לא הטריד אותי רק רציתי שהוא ילך מהבית ספר הזה לא רציתי אותו קרוב אלי לא רציתי לראות את הפנים שלו בכל בוקר וששוב הפחד יעלה בי ויזיכר לי זכרונות נוראיים ממה שאני תמיד פחדתי.
הגעתי לבית ספר קצת יותר מוקדם מן הרגיל שאני תמיד מאחרת נכנסתי למסדרון הארוך שתמיד היה הומה ילדים הפעם קצת פחות השעה הייתה גם בהתאם אין לאף אחד מה לעשות בשעה כזו בבית הספר כולם עוד ישנים שינה מתוקה ורק אני התעוררתי ולא יכולתי לחזור לישון.
נכנסתי למזכירות בית הספר וביקשתי לשוחח עם המנהל בדחיפות המזכירה אמרה שהוא כרגע לא פנוי אך עוד כמה דקות יתפנה.
לאחר כ5 דקות המנהל יצא מחדרו ועמד מולי ״כן מלאני מה קרה?״
״אממ , אפשר לדבר בפרטיות זה חשוב מאוד״ שאלתי
״כן בוודאי בואי כנסי״ אמר
נכנסתי לחדרו הגדול של המנהל והתיישבתי על הכיסא הגדול ממול הכיסא של המנהל
״אז מה קרה?״ שאל המנהל
״מישהו ניסה לגעת בי ללא רצוני כלומר לנסות לאנוס אותי״ עניתי תשובה חדה וברורה
הוא היה קצת בהלם כי אני אחת שיש לה שם בבית ספר שלא מתקרבים אלי ומפחדים ממני
״את יודעת מי זה?״ שאל
״כן״ עניתי
״ובכן מי?״
״תומר״ התלמיד שרק עבר לפה עכשיו
״תומר באמת?״ שאל קצת מופתע
״כן הוא ניסה אתמול לאנוס מישהי בפארק אך למזלה של האישה עצרתי אותו ואחר כך הוא ניסה גם לגעת בי אבל מזל שהוא לא הצליח כי איכשהו הצלחתי להתחמק ממנו״
״אוקי אני יטפל בזה בכבדות ראש״ אמר המנהל
״רגעעע״ עצרתי אותו מלתת לי ללכת ״תבטיח לי שהוא לא יעשה לי כלום שיסגרו אותו במוסד שילך לכלא מצידי הוא בן אדם מסוכן אסור שהוא יסתובב בחוץ לבד!!!!״ אמרתי קצת בעצבנות
״מלאני אני דואג לזה אל תדאגי הוא לא יגע בך הוא לא יעשה לך כלום הבטחה שלי!״
תאמת סמכתי על המנהל הוא היה אדם הגון וישר הוא היה באמת אדם טוב
הגיע הצלצול נכנסתי לכיתה והתיישבתי במקומי הקבוע המרוחק מן הלוח ומחברתי הטובה היינו בשיעור ולמדנו פתאום המנהל נכנס לכיתה וכולם ישר עמדו
״מלאני גשי החוצה בבקשה״
כולם מלמלו דברים מה עוד פעם המפורעת הזו עשתה??
יצאתי בשקט החוצה ואת מי אני רוצה מול העיניים שלי
את תומר!!!!! כבול באזיקים ושוטרים לוקחים אותו מחוץ לבניין ואני שומעת אותו צועק ״את תצטערי על זה את שומעת ילדה קטנה וטיפשה״ כול הילדים מהכיתה יצאו החוצה כדי לראות על מה כל המהומה וראו את תומר נאבק בשוטרים אך לבסוף השתכנע ונסע ביחד איתם לתחנת המשטרה.
אחרי השיעור שעבר לו בשיעמום הגיע ההפסקה יצאתנ לבחוץ וישר דמי חברתי הטובה ביותר תפסה אותי ואמרה ״את לא נורמלית שלא סיפרת לי באלי להרביץ לך עכשיו!!״
״אני מצטערת אני באמת פחדתי נורא את זוכרת שבמסיבה בחופש מישהו ניסה לגעת בי ?״ אמרתי לה
״כן יש לי קצת זיכון מזה״
״נווו אז זה הוא זה תומר אתמול הוא גם ניסה לגעת בי לאחר שהצלתי אישה ממנו הוא ניסה לגעת בי חזרתי על זה והזלתי דמעה קטנה הוא ניסה לגעת בי חזרתי על זה כמה פעמים״ ודמי רק חיבקה אותי ואמרה ״אני מצטערת אחותי כל כך כואב לי לראות אותך בוכה אבל תראי תצד החיובי הוא כבר איננו די הוא במשטרה והוא לא יצא משם אל תדאגי״ אמרה לי.
נגמר היום המעייף הזה והגעתי הביתה
הנחתי את התיק בחדרי יותר נכון זרקתי אותו בלי שום היסוס
והלכתי לשטוף פנים ולהירגע קצת.


תגובות (2)

סיפוור מושלםם תמשיכיי ,
אם יש לי הערה לא כדי להעליב , אבל את רצה מהר מידי עם הסיפור את צריכה לתאר יותר את המראות והרגשות וגם לא לדבר בלשון עבר על דברים שקורים בהווה .

31/01/2013 05:57

אוקי תודה לקחתי לתשומת לבי ולא נעלבת זה רק עוזר לי תודה רבה (:

31/01/2013 05:59
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך