yaael;)
(:

החיים מתחילים עכשיו – פרק 3

yaael;) 18/11/2013 639 צפיות אין תגובות
(:

שתיהן הסתכלו עליי . כל-כך שונות היו ועם זאת כל כל דומות.לאחת היה שעיר חום כהה וגלי שהגיע עד אמצע הגבה . עינייה הירוקות היו מוקפות בריסים ארוכים . היא הייתה קצת יותר נמוכה מהמטר שישים ושבע שלי . גופה היה רזה עם כי היא שנאה ספורט . זאת הייתה ורוניקה , בת הדודה שלי מצד של אבא.
הבת השניה הייתה אריאנה . היא הייתה באותו גובה כמוני . היא עסקה בהתעמלות קרקע כבר שנים מה שתרם לגופה הרזה והשרירי. שערותיה היו בלונדיניות חלקות .הקצוות הברישו את כתפייה .אותה הכרתי מאז שהייתי קטנה . אמא שלה ושלי הן חברות טובות עוד מרוסיה. שתיהן חייכו אליי. הן נכנסו ואימצו אותי אליהן לחיבוק מוחץ. "נסטיק פלסטיק שלנו בבית " הכריזה ורוניקה .
אחרי שהתרחקנו זו מזו , הן בחנו אותי . "אני רואה שלא שינית תסרוקת " אמרה אריאנה . שערותיי החומות בהירות תמיד היו ארוכות .עכשיו הצד השמאלי של ראשי היה מגולח . עשיתי את התספורת בגיל 15 בגלל התערבות. כשגיליתי שאני אוהבת את איך שהיא נראת עליי , אימצתי אותה .
"לא יפה לי ?" צחקקתי
"יש עוד משהו חדש שעשית לעצמך , עבריינית קטנה ?" שאלה אריאנה
"את רוצה להגיד שאת לא יודעת ?" התערבה ורוניקה והרימה את חולצתי , חופשת עגיל בטבור .
אריאנה התקרבה והחלה לשחק עם העגיל "זה מותר בפנימייה הזאת שלך?" שאלה , ספק בקולה .
"תתפלאי . גם קעקועים מותר " עניתי והורדתי את החולצה בחזרה
היא צחקה יחד עם ורוניקה "זה למה עשית אחד ?" שאלה .גלגלתי עיניים.
ורוניקה תפסה ביד של שתינו ואמרה " צריך ללכת כבר , כולם מחכים". שחררתי את היד שלה משלי " אני אביא את התיק , רק שניה" עליתי במדרגות שתיים-שתיים .אחרי שלקחתי את התיק , נכנסתי לחדרו של דניאל והודעתי לו שאני הולכת.
ירדתי במדרגות במהירות ולאחר שלקחתי מפתחות ופלאפון , יצאנו . החלטנו שניקח את המכונית שלי , יותר נכון ורוניקה החליטה ("מה רע בלדפוק כניסה ?") . הן נתנו לי הוראות איך לנסוע ואחרי זמן קצר היינו כבר בים. החנתי את המכונית ויצאנו ממנה . לקחנו את כל הדברים שלנו איתנו. הן חיכו לי כשנעלתי את המכונית והפעלתי אזעקה .
התקדמנו במהירות על החולות, לכיוון חבורה של ילדים שישבו במעגל. עד מהרה הם קלטו אותנו. לקח להם כמה שניות עד שהבינו שגם אני איתם. " אנסטסיה פה " צעקה נשמעה . זהיתי את קולה של נטשה ,שקמה יחד עם עוד כמה אנשים.אחד מהם רץ לכיוונינו . זה היא דימה . הוא נעצר מולי והרים אותי על הידיים בחיבוק מוחץ
"חזרת " הוא מלמל לתוך אוזני .
ואני חייכתי. כן דימה . חזרתי . אני בבית.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך