החיים על פי ג'ול

היי, איי אם ג´ול, אני עולה חדשה פרום USA.
אני בת 14, אנד איי לייק טו דאנס.
כשהייתי בארה"ב, הייתי בלהקת מחול מקצועית.
מחר היום הראשון שלח בישראל, אנד איי ורי אקסיידינג.
אני עדיין על המטוס, אנחנו ננחת עוד שעה בערך, אבל לא יכולתי להתאפק אנד דונט אופן יו.
אז עכשיו אני כותבת בך, וממש אבל ממש מתרגשת.
כבר שנים שאני רוצה יומן, סו מיי פרנס ביי מי יו כהפתעה לקראת הטיסה.
האמת היא, שבאופן די מפתיע, אני דווקא שמחה שאנחנו עוברים לכאן, לישראל.
אנחנו יהודים, אנד מיי פרנס טוק על ישראל הלוט, אז אני דווקא שמחה לראות על מה הם מדברים כבר 14 שנה.
באט איי ליטל פוחדת מהליכה לבית הספר פה.
אל תגיד לאף אחד, אבל אני נוט סו קשוחה כמו שחושבים עלי.
איי ליטל, ליטל, ליטל פוחדת מזה שלא יקבלו אותי אין דה ניו סקול.
בארצות הברית הייתי דה קווין אוף דה קלאס, ואני פוחדת שפה אני יהיה בודדה, ואף אחד לא ירצה טו בי מיי פרינדס.
אני חושבת שאני הכי התגעגע לג´סיקה, מיי BFF , ואני מקווה שגם היא תתגעגע אלי, ושגם כאן, בישראל, תהיה לי BFF.
אני ממש ממש אבל ממש רוצה שננחת כבר…
אני רוצה לראות איך ישראל באמת נראית, אם הסיפורים ש-מיי פרנס טולד מי נכונים.
אבל הכי הכי אני רוצה לראות את הבית ספר החדש.
לראות כמה הוא שונה פרום מיי סקול.
בית הספר הישן שלי. אנחה.