החיפוש – פרק 1

"מיסאקי !!!!" קראו אחייה הקטנים.
"האא ?" פיהקה מיסאקי והיתה באמצע הפיהוק, אחייה קפצו עלייה.
"אחח" אמרה מיסאקי.
"מיסאקי !! היום את הולכת לבית הספר היוקרתי !!" אמרו אחייה וחייכו,
מיסאקי חייכה והתארגנה אם הבגדים של הבית הספר שקבלה לפני יומיים.
וסירקה את שערה הבלונדיני, וירדה למטה לעזור בהכנת האוכל.
"בוקר טוב" בירכה אותה האומנת והמשיכה להכין את האוכל.
"בוקר טוב" אמרה מיסאקי ולקחה סינר ולבשה אותו.
אחרי שהאוכל היה מוכן, היא קראה לכול אחייה.
ובזמן שהם אכלו, כולם נתנו לה מזכרות אחרי שהיא לא תהיה שנה שלמה איתם,
ותהיה עסוקה בלימודים.
היא היתה לפני הכניסה, הסתכלה סביב סביב.
ונשפה אויר ונכנסה…
הבית ספר היה גדול יותר מפי שהוא נראה מבחוץ, מיסאקי התחילה ללכת לאיבוד.
ופתאום היא התנגשה בנער.
הוא הושיט אלייה יד כדי שתקום מהרצפה.
היא קמה, והתכופפה ואמרה "מצטערת" .
ואז הסתכלה על הנער..
"אני טופ סוגימו, נעים להכיר" אמר הנער וחייך.
"א-אני מיסאקי הישימה" גמגמה.
"טווופ !!!" נשמעה צעקה, טופ הסתובב וילד אחד התקדם לעברם
היה לילד הזה שיער לבן וקעקוע של חרב על היד הימנית.
"איפו אתה ?!" אמר הילד הזה והתחיל להיות כועס.
"אני מצטער" אמר טופ וגיחך.
"ומי זאת ?" שאל הילד, והצביע לעבר מיסאקי.
"אני מיסאקי הישימה" אמרה.
"אתם יודעים אולי איפו זה כיתה 1 ?" הוסיפה, שני הבנים בהו בה.
"מה ?" שאלה לא מבינה.
"את בטח הילדה החדשה" אמר הילד.
"ואני ביאקוראן טושיגי" הוסיף.
"בואי איתנו" הוסיף טופ
שלושתם הלכו לכיתה 1
שטופ פתח את הדלת, בנות הסתכלו על שלושתם.
ופתאום מיסאקי קלטה שהיא כבר לא ליד טופ וביאקוראן.
כול הבנות סובבו בין שני הבנים.
ופשוט ילדה עם שיער שחור נכנסה לכיתה והכיתה היתה שקטה….