היא – פרק 1

אמא שלי הוציאה אותי מבית הספר,
לא שלא שמחתי… :) , אבל ידעתי לאן היא רוצה לקחת אותי
היא רוצה לקחת אותי אליה.
"אני לא רוצה ללכת" אמרתי לאמא
"רק תנסי" היא אמרה לי
"לא מספיק שאני כבר ככה מרגישה כל הזמן לבד ומוזרה, עכשיו את רוצה שאני ארגיש עוד יותר
מוזרה?!" אמרתי לה,
היא תמיד עושה לי את זה. היא חושבת שאני מסכנה ואומללה.
אני ממש לא.
"היא לא תעשה לך כלום, אפילו אולי היא תעזור לך" אמא אמרה לי.
"איך את יודעת?!" צעקתי
לא הייתה לי ברירה, הייתי חייבת ללכת אליה.
המשכנו לנסוע עד שהגענו אליה.
נכנסתי, הרגשתי את עגלי הזיעה על מצחי. פחדתי
"שלום" היא אמרה.
"היי" אמרתי לה.
"חיכיתי לך" היא אמרה
"אני יודעת" פעימות הלב שלי דפקו בזריזות. לא ידעתי מה לעשות. לא ידעתי מה להרגיש
היא שאלה אותי כמה שאלות, איפה אני גרה, מה אני עושה ביומיום….
עניתי לה.
"איך עובר עלייך השבוע?" היא שאלה אותי
לא עניתי לה. רק השפלתי את מבטי בעצב.
יותר מידי דברים קרו בזמן האחרון. דברים קשים. בגלל זה אמא רצתה שאני אלך בכלל
היא הבינה.
היא הסתכלה על השעון שהיה על הקיר. היא עלתה פרצוף עצוב פתאום.
"אנחנו צריכות לסיים" היא אמרה.
הרגשתי הקלה פתאום. מיהרתי לצאת החוצה.
"טוב.. בי" אמרתי בזריזות ומיהרתי לצאת החוצה.
מיהרתי לחזור הביתה