היומן של נטע – פרק 8

21/5/11
10.21 (לפי השעון המדייק של רון)
טוב, עברתי אתמול על כל חומר שחשבתי שיעזור אבל לא מצאתי כלום.
בסוף לא שאלתי אותם אם יש להם רעיונות ולא אמרתי להם את הרעיון שלי,וגם לא שאלתי את רון אם הוא אסטוני. זה היה יכול להיות מצחיק מאד.
אני כותבת עכשיו מהספרייה, קבענו להיפגש פה אבל אף אחד מהשניים לא בא.
מישהו פתח את הדלת של הספרייה, עדי נכנסה פנימה וצעקה לי "אתה ידעת שרון אסטוני?".
כמעט השפרצתי את המים ששתיתי כמו בסרטים אבל התאפסתי והבטתי מופתעת בעדי, היא אמרה שהיא שאלה את רון אם הוא אסטוני כי היא עשתה חקירה בעצמה וראתה שהוא מתאים לתיאור, הוא בהתחלה ניסה להכחיש אבל בסוף הודה בפניה.
רון בדיוק נכנס לספרייה והביט בנו, הוא שאל אם עדי סיפרה לי, אמרתי שאני לא יודעת על מה הוא מדבר. הוא אמר שהוא אסטוני וביקש סליחה שלא אמר את זה עד עכשיו.
אמרתי לו שאין לו על מה להתנצל כי זה הוא ואני לא יכולה להכריח אותו לספר משהו שהוא לא רוצה.
לרגע היה קטע מביך כזה של שתיקה אבל עדי הצילה אותנו ושאלה אם חשבנו על המילים שהיו חרוטות על הקיר.
אמרתי להם שלדעתי זה קשור לשער שיש בעליית הגג, ראינו שלד של שער אז אבל לא התייחסנו אליו הרבה. רון הציע שנבדוק את זה, עדי שאלה מתי.
אמרתי להם שצריך כמה שיותר מוקדם וסיפרתי להם על מה שאבא שלי סיפר על סבא רבא-רבא שלי. לרגע הם שתקו ואז רון אמר שנעשה את זה היום, בערך בשש בערב.
עדי התנצלה ואמרה שהיא לא תוכל היום ולכן זה משאיר את שנינו לבד, משום מה היא חייכה לעצמה ויצאה מהספרייה. אני ורון המשכנו לחקור ולחפש משהו שיכול לעזור לנו.

17.24 (בשעון שלי)
אני ורון לא מצאנו כלום בספרייה וכל הלימודים לא התרכזתי. חשבתי שאולי יש עוד רמז, משהו שלא ראינו, היום כשרון יבוא נבדוק את עצמנו שוב, למרות שזאת תהיה הפעם השלישית או הרביעית.

18.20
רון עדיין לא בא. קבענו בשש לא? אני אתקשר אילו ואשאל מה קורה.

18.23
רון לא יכל לבוא, הוא צריך לעשות משהו בבית שלו. הוא אמר שזה חשוב. נשארתי לבד.
אני הולכת בכל זאת, אולי לבד אוכל למצוא משהו שלא מצאתי עם רון ועדי.
אבא שואל לאן אני הולכת. אמרתי שאני יוצאת להסתובב. דחפתי את הפנס לכיס האחורי של מכנסיי ונעלתי את נעליי הספורט שלי. הצלחתי להוציא את המפתח מהמגירה של אבא בלי שיראה אותי. עליית גג הנה אני באה!

18.30
אני לא מצליחה לפתוח את הדלת של עליית הגג, כאילו מישהו נעל אותה מבפנים.
אני מנסה לפתוח שוב בין מילים אלו אבל זה פשוט לא הולך.
המפתח לא הסכים להסתובב, כאילו משהו שומר על הדלת מבפנים.
חזרתי לדירה שלי ושאלתי את אבא אם מישהו היה יכול להגיע לעליית הגג שלנו.
הוא אמר שאם כן אז זה דרך השער. שער!
שאלתי אותו מהר על איזה שער הוא מדבר והוא אמר שיש שער מיוחד בחצר האחורית שבעזרת מדרגות מוביל לעליית הגג. עמדתי מופתעת, האם זה כל כך קל?
אמרתי לו תודה והתקשרתי מהר לרון. "אנחנו צריכים לדבר" אמרתי לו "מחר בספרייה ב-8".