היטושי פרק 4

היטושי הלך לישון.החדר עדיין היה מבולגן.
ג'ייד נשען על הגדר בחוץ."אין לי ברירה" הוא הביט בירח."אני מצטער,קאלי-סאן".
(ביום למחרת):
"איצ'י,ני,סאן,יון,גו" היטושי התעורר,וראה את ג'ייד מרים משקולת כבדה.
"מה אתה עושה?" שאל היטושי משפשף עיניים.
"מרים משקולות.כדאי גם לך לנסות" חייך ג'ייד ומסר את המשקולת להיטושי.
המשוקלת הייתה כעת בשתי ידיו של היטושי,והוא נפל קדימה עם המשקולת."כמה זה שוקל?" שאל בעודו נאבק ומנסה להרים את המשקולת.
"מעט.רק 6-7 טון" חייך ג'ייד ולקח את המשקולת מהיטושי.הוא הרים את המשקולת כמו כלום.
"מעט?!" שאל היטושי בבהלה.
הוא נבהל,והתחיל לחשוב מה יהיו האימונים שלו.
הוא ראה את עצמו עושה שכיבות שמיכה."רק עוד 1000" צעק ג'ייד.אחר כך,הוא התחיל לרוץ."רק עוד 80 קילומטרים" צעק ג'ייד.אחר כך,הרים משקולות."אלה רק 20 טון.תרים עוד חמשת-אלפים פעמים!" צרח ג'ייד.
היטושי ניער את ראשו בבהלה,ואז אמר:"אני לא רוצה לעבור את האימונים האלה!"
"יהיה בסדר.קדימה,לך לאכול.היום שבת,אין לך בית ספר.מה שעושה את זמן האימונים לארוך יותר" חייך ג'ייד."לאאאא" קרא היטושי ונפל על ברכיו.
היטושי וג'ייד ישבו מול השולחן,והתחילו לאכול.
"אז ג'ייד-סאן,אתה מתכוון להישאר?"
"כן.אני צריך להפוך את היטושי לראש המאפיה".
"אוקיי" חייכה אמו של היטושי,והמשיכה לבשל.
"היא אומרת את זה כאילו זה שיגרתי" אמר היטושי בפנים מפוחדות.
"אחרי האוכל נוכל להתחיל" חייך ג'ייד והניח את האקדח על השולחן."אתה הולך לירות בי עוד פעם?!" צעק היטושי."לא,אל תדאג.זה לא יהיה פעם אחת,אולי שמונה" אמר בחיוך.
"שמונה?!" צעק היטושי."אני צריכה לעשות סידורים,אל תבלגנו יותר מידי את הבית,בסדר?" חייכה אמו של היטושי.
"אל תדאגי אמא של היטושי.נשאיר את הבית מצוחצח.במקרה ולא נלכלך אותו בדם" אמר ג'ייד בחיוך רחב.
"בסדר" צחקקה והלכה."גם את זה היא אומרת כאילו זה שגרתי" אמר היטושי.
"טוב.בוא נתחיל" חייך ג'ייד וירה בראשו של היטושי.היטושי נפל לרצפה,וקערת האורז והמקלות נפלו.
"לעזאזל.הבטחנו לאמא שלך שהבית יישאר נקי.עכשיו אתה מלכלך אותו באורז" אמר.