הלילה שאחרי (פרק 2)

השעה הייתה כבר שש בבוקר כשקמתי, והראש שלי כאב נורא, הכל מסביבי קצת מטושטש,
ירדתי למטה, ומשום מה כל הזמן עלו לי תמונות של דובים כאלה חמודים לראש.
הבית היה ריק לגמרי, ורק איתמר, שנשאר לעזור לנקות, היה שם, הוא הסתכל עליי במבט מבולבל, "מה אתה עושה פה?" הוא שאל, הייתי עייף מידי בשביל לענות לו אז פשוט יצאתי מהדלת והתחלתי ללכת לכיוון הבית שלי. הראש עדיין נורא כואב.
הגעתי הביתה וישר לקחתי כדור נגד כאבי ראש, למזלי, אמא שלי מתחילה לעבוד מוקדם אז היא לא רואה אותי במצב הזה ואבא שלי בכלל באנגליה.
הכנתי לי קפה, התארגנתי ויצאתי לבית ספר,
דחפתי אוזניות לתוך האוזניים שלי ושמעתי מוזיקה, לא היה לי כוח לדבר עם אף אחד.
בשיעור הראשון נעה ונמרוד הסתכלו עליי מידי פעם, וזה נורא עיצבן אותי,
לא אכפת לי כבר ממכם, תעשו מה שאתם רוצים, זה בכלל לא מפריע לי,
כל מה שרציתי לעשות עכשיו זה למצוא את יותם ואת עומר.
יצאתי מהשיעור ומצאתי אותם יושבים על ספסל ליד המגרש מעשנים כרגיל והתיישבתי ליידם,
"תקשיב, עידן, אתמול זה היה חד-פעמי, היית זקוק לזה, אבל אנחנו לא רוצים שתתחיל להתמכר לנו" אמר לי יותם, עומר הינהן, "נו, רק עוד פעם אחת, אני גם אשלם לכם",
הם הסכימו, עוד פעם יותם לקח את הנייר, פיזר עליו את החומר הירוק, ליקק את הנייר וגילגל, נורא אהבתי לראות אותו עושה את זה, הוא עושה את זה כל כך במיומנות, כאילו הוא התאמן על זה שנים.
לקחתי את הנייר המגולגל, הדבקתי אותו לשפתיים שלי, שאפתי, שמרתי בפנים לכמה שניות והוצאתי החוצה, הפעם לא השתעלתי, הרגשתי טוב עם עצמי.
פתאום הכל מרגיש כל כך טוב עוד פעם.
המחשבות הנעימות שוב הציפו אותי.
למה אני צריך בכלל בית ספר?
אני יכול לשבת בבית, ולגלגל את החומר הזה כל היום
כן, אני אעשה את זה בדיוק כמו שיותם עושה את זה
אני אלקק את הנייר, אגלגל ואעשן את זה,
ואני לא אשתעל!
ולמה שלמישהו יהיה אכפת? לעשן טיפה לא הזיק לאף אחד.
וואו, החומר הזה הרבה יותר טוב מאתמול.
"תקשיב, עידן, אנחנו לא רוצים לשמור את החומר הזה בבית שלנו, ההורים שלנו בודקים כל הזמן, אז אנחנו צריכים שהוא יהיה אצלך".
זה כמו חלום שמתגשם, הסכמתי להצעה.
הם הביאו לי שקית חומה שבתוכה היה חומר ירקרק כזה, הכנסתי את השקית לכיס של המכנסיים והלכתי לכיוון הבית שלי,
מה אכפת לי אם אני אפספס יום אחד של לימודים, זה רק יום אחד, נכון?
אמא עדיין הייתה בעבודה, עליתי במדרגות וחיפשתי מקום טוב להחביא בו את השקית,
פתחתי את המגירה של הגרביים ודחפתי את השקית לתוך גרב שאני לא משתמש בה והחבאתי אותה טוב טוב במאחורה של המגירה,
למרות שאין סיבה שאמא תחשוד בי,
למה שאני, התלמיד עם הממוצע הכי גבוה בשכבה, התלמיד המצטיין, יחביא חומר כזה בבית שלו?

זה מושלם.