המכשפות מפוקס פלייס, פרק ראשון+שני בפרק אחד.

"סנדרה, אמא, בואו! אתן חייבות לראות את זה!" צעקתי ודפקתי על משדר הדיו הקטן שחזר לעבוד.
"מה את רוצה רובין? אנחנו עובדות." אמרה אמא שלי אבל השתתקה כששמעה את החדשות.
"האדם הכי סובלני ומתחשב שהנהיג אי פעם את פוקס פלייס מת היום, לפני כמה דקות, בתאונת דרכים מחרידה. התאונה התרחשה בשדרות פוקס שלמרבה האירוניה נקראו על שם סבו, פרסי פוקס שמת באותו המקום בתאונת דרכים בעצמו." הודיעה השדרנית ברדיו והוא דמם לפתע, דפקתי עליו שוב אבל הוא לא נדלק.
"אלוהים, אם אנדי פוקס מת הוא יאלץ להוריש את השליטה לבנו המרושע!" אמרה אמא שלי.
"שידוע לכולם שהוא שונא מכשפות ורודף אותן מלידה." הוסיפה סנדרה, אחותי, לבהלה הכללית.
"ושדרות פוקס, זה כאן לידנו!" אמרתי בלחץ ואמא שלי נשמה עמוק ואמרה: כולנו צריכים להירגע, תניחו את כל מה שאתם עושים ותתלבשו. אנחנו יוצאים לראות את התאונה."
"כן אמא." אמרנו שנינו ורצתי להתלבש, לבשתי את מעיל הפרווה שלי ומגפיים, היה ידוע שסתיו בפוקס פלייס זה קר מאוד.
"כולם מוכנים?" צעקה אמא שלי ואני וסנדרה יצאנו מהחדר שלנו והתייצבנו בסלון.
"טוב, תזכרו להביע תדהמה ואל תביעו עצב, אנשים שיבכו על אנדי בוודאי יחשדו כשמכשפות." אמרה אמא שלי ויצאנו מהבית.
הגענו לרחוב פוקס, עשן התמר לשמיים מזירת התאונה, המכונית של אנדי הייתה הפוכה ומעוכה לחלוטין ועליה עלתה עוד מכונית כחולה אחת מדגם נדיר שלא הכרתי שלא ניזוקה. ראיתי את נהג המכונית היקרה מביט באדישות על המכונית של אנדי ומסתלק משם ברגל.
"מגעיל כמה שלא אכפת לו." לחשתי לסנדרה.
"אני יודעת, אבל נדבר בבית. עכשיו תשחקי אותה כמו שאת יודעת." היא לחשה לי ונדחפה בין ההמון.
"אלוהים, איך זה קרה?" שאלתי אדם אחד שעמד לידי בקול רם.
"אני לא ממש יודע, אבל אולי האנשים שם בהתחלה יודעים." הוא אמר ואני נדחפתי קדימה.
"סליחה, אתה יודע אולי איך זה קרה?" שאלתי אדם מקריח והוא חייך אלי.
"אני לא יודע. אבל השוטרים יודעים, נסי לשאול אותם." הוא אמר.
"איך המכונית התהפכה?" שאלתי שוטר שמנמן במדים שחורים.
"זה קצת מבולבל עכשיו, יש אנשים שאומרים שהמכונית החליקה בצורה לא ברורה, יש כמה אנשים שאומרים שהמכונית התעופפה למעלה בקסם ונפלה. אנחנו חוקרים עכשיו את כל מי שראה." הוא אמר.
"ומתי תדעו?" שאלתי אותו.
"בעוד כמה שעות כנראה, אנחנו נודיע ברדיו מחר במהדורת חדשות הבוקר." אמר השוטר ואני הלכתי.
"סנדרה, איפה אמא?" שאלתי את אחותי שישבה על הספסל כשפניה כבושות בידיה.
"שוטרים לקחו את אמא, היא אשמה בכישוף ובהפיכת המונית של אנדי!" סנדרה הרימה אלי מבט וראיתי שהיא בוכה, עיניה היו אדומות ושפתיה נפוחות.
"אבל זה לא נכון, שנינו יודעות שהיא הייתה בבית!" אמרתי.
"אבל אם נגיד את זה הם יחפשו אצלנו בבית וימצאו את השיקוי." אמרה סנדרה.
"אוי, זה מצב נורא. לאן הם לקחו אותה?" שאלתי את סנדרה והיא חזרה לבכות.
"למוות שלה. הם יוציאו אותה להורג." היא מלמלה.
"זה נורא! אנחנו חייבים ללכת לכיכר המרכזית עכשיו!" אמרתי לסנדרה.
"טוב, רק תני לי להתארגן." היא אמרה.
"גבירותיי ורבותיי, נבקש מכולם להתאסף בכיכר המרכזית. מצאנו את המכשפה האשמה במותו של אנדי פוקס האהוב והיא תוצא להורג בעוד כחמש דקות." הודיע כרוז שעבר בחוב, מיד כל האנשים הלו לנהור לכיכר המרכזית.
"בואי נישאר כאן, אני לא אוכל להסתכל על זה." אמרתי לסנדרה.
"כמה שזה נורא עלינו להגיע לשם, אם לא נבוא נמשוך תשומת לב." אמרה סנדרה.
"ילדות, אתן יודעות שמוציאים את שלכן להורג עכשיו, נכון?" שמעתי את קולו של השוטר.
"למה?" שאלתי בזעזוע.
"היא זו שהרגה את אנדי פוקס." הוא אמר בשקט ואני כיסיתי את פי.
"אז לשם היא הלכה! אלוהים, אמא שלי מכשפה!" צעקתי והתחלתי לבכות ואנשים הביטו עלינו.
"תרגעי רובין, העיקר שאנחנו נקיות מחטא הזה. אני מקווה." אמרה סנדרה והניחה את ידה עלי.
"אלוהים, אני יכולה להיות מכשפה!" צעקתי והשוטר הרגיע אותי.
"הרגעי, אני בטוח שאת לא מכשפה. אביך, הוא מכשף?" שאל השוטר.
"מי רצחה אותו. כך אני יודעת בפירוש שהוא אדם רגיל." אמרתי בשקט והשוטר חייך.
"אם כך את נקייה מכל חטא. בואי איתי לכיכר המרכזית, ואחר כך חזרי הביתה ותשתי משהו חם ומרגיע, ואל תדאגי. אלוהים איתך." הוא אמר והוביל אותי לכיכר כשכולם הולכים אחרינו, ניגבתי את הדמעות המזויפות שלי וחייכתי בעל כורחי.
הגענו בזמן כדי לראות את ראשה של אמי עף באוויר ונקטע גופה שצנח מפרפר על הרצפה של הרחבה בלשולית דם.
"מוות למכשפות!" הריע הקהל ואני רציתי להקיא.
לפתע עלה לבמה בנו של אנדי, קנדל פוקס.
"שלום לכולם. בעקבות מותו המצער של אבי אני היורש לשלטון בפוקס פלייס וליד גופתה של מכשפה זו אני רוצה להודיע כמה דברים חשובים! דבר ראשון – שלטונו הסלחני של אבי תם ונשלם, ותחת שלטוני לא יהיה מקום למכשפות בעיירתנו!"
"דבר שני – שמה של פוקס פלייס ישתנה לקנדל פלייס, שדרות פוקס יהיו שדרות קנדל. אפילו את שם משפחתי אשנה לקנדל שמיט כדי לשכוח את שלטונו הנורא של אבי!"
"ודבר שלישי – כל מכשפה שתימצא תוצא להורג מיד. האם שמעתם אותי תושבי קנדל פלייס? האם תקשיבו לי בחוקי החדשים?" צעק קנדל והקהל הריע, אני רצתי לצד והקאתי את נשמתי.