המלאכיות של אנדרו- פרק 2
נקודת מבט פרקר:
השקט. אני כל כך אוהבת את השקט. את הרגע על הבוקר ההוא, שאני יושבת עם כוס תה חמה, מולי העיתון וכתבה על דב פנדה שניצל. הבית שלי מסודר כמו תמיד, ובולדוג יושב על הספה ומנמנם.
"הי פרקר!" לוסי פתחה את הדלת והתיישבה לידי, "איפה אימא שלך?"
"ישיבה." עניתי ולגמתי עוד תה.
"היא לא וטרינרית?"
"ישיבה עם גבר." המשכתי.
"דייט." לוסי הבינה.
"קוראים לו האנק, הוא גדול ממנה בשנה," סיפרתי, "סוכן ביטוח. זה לא יעבוד ביניהם."
"למה את כל כך שלילית?" שאלה אותי.
הרמתי אליה עיניים, "הוא גם סוחר סמים."
"אה." לוסי חייכה. "היה כיף אתמול."
הנחתי את הכוס וסגרתי את העיתון, "מה שתגידי."
נעמדתי וגררתי רגליים לבולדוג, ליטפתי את ראשו וחזרתי לעבר המטבח.
"חשבתי שאלה הימים המאושרים של ימיך." העירה לוסי. היא התקרבה אליי אבל בדרך נתקעה בפינה של השולחן קפה.
היא פרצה בספק צחוק ספק בכי.
"אבא שלי ביטל לי." סיפרתי לה, "שוב." ההורים שלי גרושים. אבא שלי גר בעיר אחרת, לא רחוקה כל כך. הוא איש עסקים ונוסע הרבה, אני מבקרת אותו פעם בשלושה שבועות לסוף שבוע. אבל הוא ביטל לי בפעם השלישית ברציפות.
"מצטערת." מלמלה.
לא, אני לא אהרוס לה את החודשיים האלה.
"שמעתי שמופי מאוהב בך."
לוסי נראתה המומה, "קוראים לו מייסון."
"מופי זה חמוד יותר." אמרתי והיא צחקה. כולם קוראים למייסון מופי.
"שמעתי שהבנות של אנדרו נפגשות היום." לוסי העירה.
זקפתי אליה גבות, "זה מה שמעניין אותך? ילדות בנות אחת-עשרה?"
לוסי גלגלה את עיניה.
"פרקר, אני בבית!" אימא נכנסה פנימה. היא נראתה נמרצת יותר מתמיד.
"הי," אמרתי לה, "את נראית באנרגיות."
אימא חייכה, "אחרי שגיליתי שהחבר החדש שלי סוחר סמים, שתיתי שלוש כוסות קפה ואני מרגישה שאני יכולה להקיף את העולם. הו, היי לוסי."
לוסי חייכה.
בולדוג קפץ מהספה ורץ לאימא שלי.
"אני הולכת לחדר להתנחם בבולדוג." אימא הניחה את התיק שלה על הספה ואז הלכה כשבולדוג בעקבותיה..
העפתי מבט ללוסי, היא חייכה.
"את בבאסה, אה?" שאלה.
נשמתי עמוק, "כן, אני קצת מאוכזבת."
"אז בואי," היא שלחה לי את ידה, "אני בטוחה שטוני תצליח לשפר את מצבך."
צחקתי. תפסתי ביד שלה והיא גררה אותי החוצה.
אחרי בית ספר הלכנו למגרש, ושמה כמובן היו הקבוצה של אנדרו.
"היי!" אלכס הייתה הראשונה שקלטה אותנו. הן ישבו במעגל, לידן עמד אנדרו עם דפים ועט.
"מה קורה?" שאלתי.
אנדרו חייך, "אנחנו מנסים לבחור שם לקבוצה."
"בינתיים חשבנו על המגניבות, היפות…" התחילה אמה.
"אני עדיין רוצה פיצה." העירה אמילי.
מתאים לי פיצה.
"והמלאכיות של אנדרו." המשיכה טוני.
"בואו נזמין פיצה." הציעה לוסי.
אחרי שהזמנו ואכלנו פיצה, חזרנו לצורת המעגל השבור.
"אז מה החלטנו?" שאלה אלכס.
"המלאכית של אנדרו," אמרתי, "זה שם מגניב."
"מה אתן רוצות לעשות עכשיו, מלאכיות?" אנדרו שאל.
"לשחק מחבואים." ענתה לוסי בחיוך חמוד.
"אני סופרת!" מיהרה אמילי לומר.
"עד שלושים." הוסיפה רוזי.
אמילי עצמה את עיניה, "אחת, שתיים, שלוש…."
מצאתי את טיילור בעיניי, המרושעת הקטנה רצה איתי להתחבא מאחורי מחזור בקבוקים.
"אז טיילור," לחשתי לה, "יש לך מישהו?"
"כן." ענתה בחיוך שובב, "קוראים לו ניק ג'ונאס."
"הלכת רחוק," אמרתי לה וצחקתי, "אני מאורסת לעוז זהבי."
טיילור צחקה, נשמעו צעדים קרובים אלינו ושתינו שתקנו.
"הן לא פה!" צעקה אמה במרחק של כמה מטרים מאיתנו.
ואז היא התרחקה.
טיילור ואני פרצנו בצחוק.
"אחת שתיים שלוש טיילור ופרקר!" צרחה אמילי, "שמתחבאות מאחורי המחזור בקבוקים."
נאנחנו ונעמדנו. סקרתי את הסביבה, אמילי נשענה על עמוד, לידה עומדים כל השאר.
"ניצחתם!" צעק אנדרו מרחוק.
התרסקתי לתוך הספה. בולדוג התקרב אליי ונשף עליי.
"הי מאמי, איך היה?" שאלה אימא והתרסקה לידי.
"כיף." עניתי בקצרה.
"אנדרו חמוד."
"כמו כל הבנים שהכרתי." מלמלתי חזרה. אהבתי הרבה בנים, כולם נפרדו ממני או בגדו בי. האמון כבר אבד.
"אבא דיבר איתך?" שאלה.
"בבוקר." עניתי.
"הוא התקשר אליי לפני שעה."
"באמת?" הם לא מדברים, בכלל.
"כן. הוא אמר משהו על ביטול הביטול."
הוצאתי את הטלפון מהכיס וחייגתי לאבא.
"פרקר!" אבא נשמע נלהב, "אימא אמרה לך?"
"פחות או יותר. אני רוצה לשמוע את זה ממך."
"ביטלתי את הנסיעה. אני אבוא לאסוף אותך מחר בשלוש, בסדר?"
"רק בשתיים וחצי אני חוזרת מהבית ספר."
"לא נורא, אז אני אעזור לך להתארגן."
"אוקיי, נדבר מחר."
"ביי, חמודה."
ניתקתי את השיחה והכנסתי את הטלפון לכיס.
"הכול בסדר?" שאלה אימא.
"כן, זה היה עוז זהבי, אנחנו מתחתנים." עניתי.
אימא צחקה, "אני שמחה בשבילך, כי אני קבעתי דייט עם ג'וש האצ'רסון."
צחקתי.
אימא נעמדה, "באה איתי לישון?"
"לא," עניתי, "אני אתקשר ללוסי ואמרר את חייה."
אימא צחקה והלכה לחדר שלה.
בולדוג קפץ על ידי וליטפתי אותו בשיטתיות.
"בולדוג," אמרתי לו בזמן ששמתי בטלוויזיה את הסרט "הנוקמים", "אם אני אהיה רווקה בת ארבעים, תבטיח לי שנתחתן."
בולדוג הרים אליי עיניים חומות ואז קפץ מהספה וברח לחדר שלי.
נשמתי עמוק וצחקתי לעצמי, "אז זה כן?"
הוצאתי את הטלפון מהכיס וחייגתי ללוסי.
"הלו." ענתה משועממת.
"מה את לובשת?" שאלתי.
"פיג'מה של ניקי הכבשה."
"תחליפי לחזיית תחרה וחוטיני ותעלי אליי." מלמלתי בשעמום.
"אני סקסית גם ככה." היא ענתה וצחקנו ביחד.
"אני נוסעת לאבא שלי מחר."
"ואני לגיהינום." מלמלה.
"מה קרה?" שאלתי.
"דוד שלי, ניקו, לוקח את כל המשפחה לטיול."
"ניקו?" שאלתי, "החופר עם הבת הפרחה והבן הבכיין?"
"לצערי כן." ענתה.
צחקתי, "נדבר מחר?"
"שש בבוקר אני אצלך."
"אני קמה בשש וחצי."
"זה בדיוק הזמן שאני צריכה כדי לחטט לך בשיחות בטלפון."
צחקנו.
"אוהבת אותך." היא אמרה.
"לא הדדי." מלמלתי בצחוק.
אני נשבעת שלוסי הזעיפה פנים, "היי, זה לא נחמד."
"גם הפרצוף של פרן מקסוויר." עניתי.
צחקנו שוב.
"ביי, אהבה."
"ביי, נשמתי היחידה…." החזרתי וניתקתי.
"את בטוחה שאת לא רוצה לבוא?" אימא קראה מחדרה.
סגרתי את הטלוויזיה ונעמדתי, "אל תקחי את השמיכה הנעימה!"
תגובות (2)
הוהו.
לוסי סקסית ~גבות גבות~
אומייגד, זה יצא פרק מושלם, תמשיכי מהר, ואממ… אין לי על מה להעיר אז.. נראה שיש בפרקר יותר ממה שהיא מראה;)
-אייל-
וואו, גיליתי עכשיו עוד כמה צדדים בפרקר שממש אהבתי, וגם בלוסי.
אני ממש התאהבתי בסיפור הזה, כמו שאמרתי, הכתיבה כל כך משעשעת וזה דבר מעולה לדעתי. הכתיבה הזאת מראה בצורה הכי טובה את האופי של הדמויות כאן, וזה מה שגורם לי להשקע עוד יותר בסיפור.
אני ממש מצפה לפרק הבא!