הממלכות- התחרויות | פרק 15

לוסי לבשה שמלה ירוקה דקיקה שהתנופפה ברוח הקרירה, שערותיה סמרו מקור ומהתרגשות, הגיע הרגע הגדול, המסע.
לוסי הביטה אל הקהל בתקווה אחרונה למצוא את אדוארד בין שאר האנשים שביציע, אך הוא לא היה שם.
השערים נפתחו ויער צמחים נגלה מאחוריהם.
לוסי הנהנה לעבר לאונורה וסטפן שעמדו כל אחד בצידה האחר.
סוזן וציוותה החלו כבר יצאו שעה לפני מכיוון שסוזן היא הבכורה.
הכרוז אמר בקול: "יצאו עכשיו לוסי וציוותה אל המסע הגדול, למי שיש התנגדות, חששות, תהיות כל זאת אפשר להגיד לפני שהם עוברים השער."
לוסי, לאונורה וסטפן צעדו אל השערים, הם היו במרחק שני מטרים כשנשמעה הצעקה, "היי! עצרו את הכל! אני מתנגד!". לוסי ולאונורה הסתובבו וראו את אדוארד, "היא הבטיחה לי ללכת…",חייך.
***
לבסוף החליף אדוארד את סטפן והשלישייה עשתה את דרכה ביער.
"אדוארד, מה אתה עושה פה?! מורך לא קרא לך?", שאלה לוסי.
"זה הקטע המוזר שפתאום שמעתי קול בראשי… הקול היה כל כך מוכר, כמו שלך", אמר והסתכל על לאונורה במבט שלוסי לא יכלה לטעות בו.
"ומה הוא אמר לך?", חתכה לוסי את המבטים ביניהם.
״ אהה…אממ…״, אמר אדוארד והסיט את מבטו מלאונורה אל הדרך,״ הוא לא בדיוק אמר את זה, הוא יותר דיבר ואני הרגשתי את זה מהדברים שלו. הוא דיבר על ההכנות למסע הגדול, אבל אני הרגשתי כאילו הוא קורא לי לחזור, שהוא זקוק לי. בעצם, שאני צריך לחזור. שהכל היה שקר המכתב והכל…״
״ וזה היה נכון?״ שאלה לאונורה.
״ את זה אני לא יודע, סמכתי על הקול, לאונורה, ופשוט הגעתי לכאן בדיוק כשהתחלתם ללכת…״
״…כן, כן את הקטע הזה אנחנו כבר יודעות״ קטעה אותו לוסי. ״ טוב, נו… לפחות אתה איתנו.״
״ אני מקווה שכולם שמחים שאני וסטפן התחלפנו״, אדוארד לא הסתכל עליה אבל לאונורה ידעה שהוא מדבר עליה.
״ כן, כולנו שמחים.״
***
אך מה שהם לא ידעו שבכל אותו זמן היה מי שצפה בהם.
הוא הלך בין העצים, עוקב אחריהם במבטו. הוא ציד בין העלים והאבנים אך קולו לא נשמע.
הוא בדק את קשתו ואת פח החצים, כי מי יודע, אולי יזדקק להם בעתיד.