א.מ.ש
המשך יבוא...
קריאה מהנה.

הנבואה – פרק 10

א.מ.ש 29/01/2014 541 צפיות 2 תגובות
המשך יבוא...
קריאה מהנה.

"אתם הולכים למקום בו אתם רוצים לעבור לממד השני, ועוצמים את העיניים. לאחר מכן אתם מדמיינים את המילים 'לממד השני'. אם הייתם מרוכזים מספיק, המילים יתפוגגו לאחר שלוש דקות בערך, ואז אתם רשאים לפקוח את העיניים. ואז, אם עשיתם הכול כמו שצריך, אתם שם. כדי לצאת אתם צריכים לעשות אותו הדבר, רק לדמיין את המילים: 'לממד הרגיל'. זהו." נייט הסביר, ושניר הנהן. ספיר עמדה במקומה בלי לזוז ונעצה את מבטה בדלת הפתוחה.
"טוב, סיפרתי לכם. עכשיו היא." נייט אמר והצביע על ספיר. ספיר נרתעה צעד אחד אחורה. נייט נעץ בה מבט מזהיר, אבל היא נרתעה עוד צעד אחורה. לנייט נגמרה הסבלנות, והוא תפס את ספיר בחוזקה.
"בואי, חומד. אין צורך להיבהל. אני לא אפגע בך, " הוא סינן אל תוך אוזנה. "אם את לא תתנגדי."
ספיר ניסתה להשתחרר מאחיזתו של נייט, אבל הוא הידק את אחיזתו. היא העיפה מבט אחורנית לעבר וויל ושניר, וראתה בעיניו של וויל סימן להרגעה. כאילו הוא אומר לה שהכול יהיה בסדר, ושלא יקרה לה שום דבר רע. נייט סובב אותה בכוח ודחף אותה אל תוך הבית. למרבה הפלא, הבית היה נקי ומסודר להפליא.
"מה אתה רוצה ממני?" ספיר שאלה, מנסה להתנהג כאילו אינה יודעת דבר.
"את לא יודעת?" נייט היה מופתע. "את לא יודעת מה הם שאלו אותי ומה הסברתי להם?"
ספיר הנידה בראשה.
"לא," מלמלה, עונה בהתאם לציפיות שלו ממנה כאחת שלא יודעת דבר. נייט נאנח.

"טוב, אז התוכנית ברורה, וויל?" שניר ספק אמר ספק שאל, אבל וויל הנהן. "אז קדימה," שניר הוסיף, והם הלכו אל מאחורי הבית שבו נייט הסביר להם על הממד השני. היה שם חלון גדול מספיק כדי שאדם אחד יוכל לעבור בו, ושניר התקרב אליו ופתח אותו. הוא סימן לוויל לבוא, ווויל התקרב בקיפוצים מוזרים.
"מה אתה עושה?" שניר לחש, ווויל חייך חיוך מתנצל. "קר לי," הסביר, ושניר נאנח.
"כנס, ושחרר אותה כמו שסיכמנו. אבוא לפגוש אתכם בכניסה, אחרי שאתעמת עם ראנסו. זכור, אתה יוצא מהחדר רק אחרי שאתה שומע את פעמון הדלת מצלצל."
וויל הנהן והמשיך לקפץ במקומו.
"כנס כבר!" שניר קרא בטון חסר סבלנות, ווויל פתח את החלון ונכנס.
באותו הזמן שניר הלך לכניסה וצלצל בפעמון הדלת. הדלת נפתחה, ובפתח עמד נייט.
"מה עכשיו?" הוא שאל בחוסר סבלנות. שניר הציץ מאחוריו וראה את ספיר, שישבה על ספת קטיפה כתומה וקטנה, שנראתה לא נוחה בעליל.
"אה… אני…" שניר לא חשב על מה לומר או איך להיכנס לקטטה עם נייט, כך שעכשיו עמד נבוך בכניסת הבית.
"מה אתה רוצה?" נייט הגביר את קולו, אבל שניר לא נרתע. הוא החליט פשוט לא לדבר, וישר להתחיל עם זה. הוא הרים יד מקופלת לאגרוף והטיח אותה בנייט, אבל היא לא פגעה. נייט התחמק מהמהלומה והטיח את ראשו של שניר במשקוף הדלת. לאחר מכן התקרב, הצמיד אותו לקיר וסגר את ידו על גרונו של שניר.
לא חשבתי שזה יהיה כל כך קשה, חשב שניר בעודו מתקשה לנשום. הוא בעט בנייט, ופגע ברגלו. נייט הרפה את אחיזתו בשניר, ושניר בעט שנית. נייט מעד, ושניר דחף אותו לקרקע. הוא הצמיד אותו לקרקע, בעודו מחפש משהו שישאיר אותו שם.
לפתע וויל הופיע לצדו וספיר לידו של וויל, והוא עזב את נייט.
"רגע," ספיר קראה, ונייט שהחל להתרומם הוצמד שנית אל הקרקע. ספיר רכנה מעל נייט והוציאה מכיסו את הטלפון הנייד שלו. לאחר מכן סימנה לשניר לעזוב אותו, לא לפני שבעטה בו בכל הכוח.
"אתה כזה פתי," סיננה לעברו של נייט, ושלושתם הלכו משם, כשהטלפון של נייט בידה של ספיר. נייט התרומם וירק אחריהם בשנאה יוקדת.


תגובות (2)

המשך!

29/01/2014 06:48

מתה על הסיפור הזה!!!
תמשיכי בבקשה כמה שיותר מהר! :)

29/01/2014 06:53
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך