א.מ.ש
המשך יבוא...
קריאה מהנה :)

הנבואה – פרק 17

א.מ.ש 23/02/2014 493 צפיות 2 תגובות
המשך יבוא...
קריאה מהנה :)

ספיר השתנקה. ניט העיף בה מבט מודאג מעט.
"וויל?!" היא שאלה בקול צרוד מעט ומופתע ביותר. "וויל היה החבר הטוב ביותר שלך?!"
נייט הנהן לאט ובהיסוס קל. לאור מצבה של ספיר כרגע, הוא קצת חשש לחייו.
ספיר נשמה עמוק מספר פעמים עד שנרגעה.
"תמשיך," היא אמרה ונייט נשם עמוק גם הוא.
"אז היה לו סוד שהוא לא סיפר. פעם אחת בטעות יצא לי לצותת לו, ואז גיליתי את הסוד שלו. עקב הסוד הזה ועקב עוד כמה דברים, עזבתי אותם, והתחלתי במסלול חזרה לחיים רגילים. עד ששמעתי על הנבואה ועל כך שהנבחרת חזרה. החלטתי לחפש אותה ולממש את הנבואה." הוא סיפר. נראה היה שעיניו מחפשות דבר מה להתמקד בו.
"אבל מה היה הסוד?" ספיר שאלה. נייט פתח את פיו לענות, אבל לפתע הדלת נפתחה בחבטה.

וויל ושניר הלכו במסדרונות המקום, מחפשים את ספיר. הם פתחו כל דלת שראו, חיפשו בכל מסדרון נוסף. זו לא הייתה בעיה – שום חדר לא היה נעול.
לבסוף הם הגיעו אל סוף המסדרון האחרון כנראה במקום הזה, שם ניצבה דלת נוספת.
"אני חושב שבסוף הסיכה שלך לא כזאת עזרה, בהתחשב שכל הדלתות כאן לא נעולות…" וויל רטן, ושניר האדים מעט בבושה קלה.
הם התקרבו אל הדלת וויל משך בידית, אבל אז התגלה שהיא נעולה. שניר שלף את הסיכה שנית על-מנת לפתוח את הדלת, כשפתאום שמע קולות עמומים מבפנים.
"וויל?!" הוא שמע את ספיר קוראת. וויל העיף מבט מבולבל בדלת.
"וויל היה החבר הטוב ביותר שלך?!"
וויל החוויר.
"א…א…היא…הוא סיפר לה?" הוא גמגם. שניר שתק. דממה השתררה בין שניהם, והם רק הקשיבו למה שהתרחש בפנים.
"…חזרה לחיים רגילים. עד ששמעתי על הנבואה ועל כך שהנבחרת חזרה. החלטתי לחפש אותה ולממש את הנבואה." קולו של נייט נשמע במעומעם. וויל החל מאדים מעט מכעס.
"הוא מספר לה הכול! הכול!" הוא קרא. שניר העיף בו מבט משתיק וויל קפא. נייט וספיר כנראה לא שמעו.
"אבל מה היה הסוד?" קולה של ספיר נשמע שקט.
"כנראה שלא הכול," שניר אמר. וויל העיף בו מבט כעוס והושיט את ידו. שניר נתן לו את הסיכה בחשש קל, ווויל החל מתעסק עם הדלת. הוא פתח את הדלת כעבור מספר שניות.

ספיר הביטה אל כיוון הדלת ולא כל כך הופתעה לראות את וויל ושניר. נייט, לעומתה, כמעט צרח.
"איך יצאתם?!" הוא קרא.
"או-הו, מישהו עצבני היום," שניר מלמל בינו לבין עצמו. הוא לקח חזרה את הסיכה.
"ספיר, בואי. מהר." וויל אמר לספיר. ספיר הנהנה והחליטה להתעלם בינתיים מהעובדה שוויל היה חברו הטוב ביותר של נייט, ובאה אל כיוונו. וויל משך אותה אל מחוץ לחדר וסגר אחריו את הדלת בחוזקה. צעדיו של נייט נשמעו מתקרבים ומאיימים, אבל לפני שהוא הספיק להגיע אל הדלת ולפתוח אותה שוב, וויל חטף מידו של שניר את הסיכה ונעל בעזרתה את הדלת.
"למה יש לכם סיכה כזאת?" שאלה לפתע ספיר, מבולבלת. שניר האדים מעט, ווויל הצביע עליו.
"את זה תשאלי אותו. ליתר דיוק, תשאלי אותו למה הוא צריך להחזיק את השיער עם סיכה של בנות." הוא אמר.
"ואותו תשאלי למה הוא ישן עם דובוני פרווה!" שניר אמר מיד לאחר שוויל הוציא את המילה האחרונה מפיו. ספיר פתחה את פיה להגיב, אבל לאחר מספר שניות התחרטה וסגרה אותו חזרה. היא רק נעצה בהם מבט מחשיד, והביטה בפניהם האדומים כשל עגבנייה של וויל ושניר.


תגובות (2)

יש!!!! שני פרקים ביום אחד!!!!!
מה הסוד שלו?!!?!?!?!?!
המשך!!

23/02/2014 09:36

שני פרקים ביום אחד!
לגמרי עשית לי את היום!
תמשיכי!!!
מה הסוד שלו?!

23/02/2014 10:10
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך