הנבואה – פרק 2

"נייט," ספיר משכה בשרוולו של נייט, והוא הביט בה בשאלה. היא הצביעה לכיוון הבלונדיני, ונראה היה שהוא מבין מיד.
"יופי, עכשיו הם שמו לב אלינו." הוא סינן והחל מתרחק משם בצעדים מהירים, מושך את ספיר אחריו.
שני הנערים התקרבו אליהם בריצה מהירה, ותוך שניות אחדות כבר עמדו מלפניהם.
"עזבו אותנו," נייט דרש, אבל הנער חום-השיער חייך בלגלוג.
"נעזוב אותך, אחרי שתעביר אלינו אותה," הוא אמר בטון מלגלג והצביע על ספיר. ספיר הזעיפה פנים, ונראה היה שזה מפתיע אותו.
"לא שמעת שזה לא מנומס להצביע על אנשים?" אמרה ספיר בטון נוזף, והנער חום-השיער נראה נדהם.
"סליחה?" הוא שאל בטון נדהם, אבל ספיר נשארה קרירה.
"לא מנומס להצביע על אנשים כך," ספיר חזרה על דבריה, והנער חום-השיער נראה נדהם עוד-יותר.
"את בעצמך הצבעת עלינו רק לפני דקות מעטות," הנער הבלונדיני התערב, וספיר חייכה.
"כן, אבל זה לא היה כשאתם הייתם לצדי ובצורה ישירה כל כך." היא הסבירה, וארשת נדהמת עלתה גם על פניו של הנער הבלונדיני.
"ואיך זה משנה?" הוא ספק שאל ספק אמר, אבל ספיר נופפה בידה בביטול.
"לא משנה. אתה בכל מקרה לא תבין." היא אמרה בזלזול ונייט פלט נחרת צחוק.
"מה מצחיק אותך כל כך, ראנסו?" הבלונדיני פנה אל נייט, וספיר פלטה צחקוק.
"זה שם המשפחה שלך? ראנסו?" היא שאלה, ונייט נאנח.
"לא, זה השם הפרטי שלו," אמר הנער חום-השיער בציניות.
"ממש מצחיק," אמר נייט בטון זועף, ואחז בידה של ספיר. "בואי, הולכים." הוא אמר, אבל הנער הבלונדיני הניד בראשו.
"לא כל כך מהר, ראנסו. קודם היא, אחר-כך אתה רשאי ללכת." הוא אמר בטון חסר סבלנות וחסם את דרכם של ספיר ונייט. "ואני עוד נדיב היום," הוא הוסיף וחייך. נייט הזעיף פנים.
"אם יותר לי לשאול, מה שמכם?" ספיר שאלה פתאום, ושני הנערים נראו מופתעים מהשאלה.
"אני וויל וזה שניר. למה?" אמר הנער הבלונדיני באותו טון חסר סבלנות כמו מקודם.
"אתם יודעים שהוריי רצו לקרוא לי בהתחלה וויל, אבל אחרי זה ויתרו?" ציין נייט, כאילו שעובדה זו הייתה חשובה באותו הרגע. ספיר, וויל ושניר הביטו בו בהשתוממות, ונייט חייך.
"מזל שלא קראו לך וויל. השם לא מתאים לך," אמר וויל ברצינות, וספיר פלטה צחוק קצר.
"מאיפה אתם מכירים בכלל?" היא שאלה, ושניר משך בכתפיו. "ואיך בדיוק אני קשורה לעניין?" ספיר הוסיפה, ושניר משך בכתפיו שנית.
"זה בגלל הנבואה. בנבואה כתוב שלנערה ששמה ספיר אנור יהיה כוח מיוחד, שיגרום ל – " הוא אמר, אבל וויל דרך בחוזקה על רגלו, מה שגרם להסברו של שניר להיקטע באמצע.
"שיגרום ל..?" ספיר אמרה בצפייה להמשך, אבל שניר השתתק ולא המשיך מעבר לכך. דממה השתררה, ונראה שנייט מתחיל להתרחק מהעולם בחלומות בהקיץ, ונראה היה שגם וויל ושניר לא הכי מרוכזים.
ספיר החלה מתרחקת משניר ומוויל, ובאותה הזדמנות גם מנייט. היא כמעט הצליחה ללכת מבלי שישימו לב, אבל אחרי שהיא הסתובבה והחלה לרוץ, וויל שם לב אליה.
"שניר, היא בורחת!" וויל קרא, ושניר והוא החלו רודפים אחריה, כשנייט רודף אחריהם.
וויל הצליח להשיג את ספיר ותפס את כתפה בידו. ספיר מעדה, ובגלל שוויל החזיק בידה והוסיף לכובד המשקל, היא נפלה, ואחריה נפל וויל.
היא ניסתה להשתחרר מאחיזתו האיתנה של וויל, אך ללא הצלחה. וויל התרומם ומשך אחריו את ספיר, לא נותן לה לברוח. שניר הגיע למקום לאחר שניות אחדות, ונייט פיגר הרחק מאחור.
נראה שהוא לא טוב בריצה למרחקים, חשבה ספיר בשעשוע.
שניר חייך אל וויל חיוך מרוצה, של אחד שסוף סוף השיג את מבוקשו. ספיר הביטה בשניהם בבלבול, ונרתעה מהם.
"מה לעזאזל אתם רוצים ממני?" היא שאלה, אבל וויל ושניר נראו מהססים.
"ויש לי שאלה נוספת," ספיר אמרה בקול מהוסס לפני שהספיקו לענות. "בנבואה הזאת שדיברתם עליה קודם, הוזכר במקרה איזה עורב שעלול להראות את פניו?"