הנוער של היום פרק 22 (אחרון) חלק ב' ואחרון!

נקודת המבט של אמילי:
ראיתי את רוי מגיע לאולם והוא היה לבד.
שמחתי, חשבתי אולי הוא התחרט.
חייכתי מעט ומיד ראיתי את נופר ישר באה אחריו ומחזיקה לו את היד. ברגע אחד החיוך ירד.
לא האמנתי שהוא העדיף את נופר על פניי.
הרגשתי מטומטמת כל כך.
הוא בגד בי, שנאתי אותו.

נקודת המבט של רוי:
הגעתי עם נופר למסיבה וראיתי את אמילי כמעט בוכה.
נופר החזיקה לי את היד והשתחררתי ממנה.
הלכתי אל אמילי אך היא ישר הפנתה את גבה אליי.
"אמילי" קראתי לה.
"מה אתה רוצה?" היא שאלה.
"לדבר איתך" אמרתי.
"זה בסדר, הבנתי" היא אמרה.
"אבל… אני אוהב אותך" אמרתי.
"אתה שקרן ורמאי! אין סיכוי שאני אאמין לך" היא אמרה והלכה.
"אז, מה קורה איתנו?" שאלתי.
"זה נגמר בינינו" היא אמרה והרגשתי שהלב שלי נשבר.
"למה?" שאלתי.
"בגדת בי, הפרת את ההבטחה שלך אם אתה עדיין זוכר אותה" היא אמרה ונזכרתי שהבטחתי לה שאני לא אבגוד בה,
אבל גם לא בגדתי.
"אני לא בגדתי בך, אני ונופר לא ביחד" אמרתי לה, אך היא לא הקשיבה והתעלמה.
"אמרתי לך" אמר דן.
"עשית טעות שהלכת עם נופר" הוא המשיך לומר ואני עמדתי במקומי, מבין שעכשיו אמילי לא תחייך אליי יותר, לא תאהב אותי…
בכיתי, דמעה זלגה לי על הלחי.
דן שם לב לזה ואמר: "אני מצטער רוי" וחיבק אותי.

נקודת המבט של אמילי:
התאפקתי שלא לבכות.
שלי באה אליי.
"אל תבכי, הוא לא שווה את זה" היא אמרה.
"אדם לא שווה את זה, רוי לא שווה את זה… מתי אני אבחר להתאהב בבחור הנכון?" שאלתי.
"אני מצטערת" אמרה נופר.
"את אל תדברי איתי אפילו" אמרתי.
"אני לא התכוונתי אמילי" היא אמרה.
"באמת? כי זה נראה כאילו התכוונת" אמרתי.
"הוא לא בגד בך, אפילו לא התנשקנו" היא אמרה.
לא התייחסתי אליה, רציתי לצרוח עליה.
"למה באת לפה?" שאלתי אותה.
"למה באת לפה? כדי להרוס בכוונה את הזוגיות שלי ושל רוי? אני עשיתי לך משהו?" תקפתי אותה בשאלות.
"לא, אני אוהבת אותו אבל הוא אוהב אותך" היא אמרה.
"אל תספרי לי שקרים" אמרתי והלכתי.

נקודת המבט של שלי:
היה נחמד במסיבה, חוץ מזה שרוי ואמילי נפרדו.
המוזיקה שהושמעה הייתה נחמדה עד שהשמיעו שיר רגוע ורומנטי ואז הודיעו שיש ריקוד סלואו.
"לכי לרקוד עם דן!" לחשה לי אמילי.
דן התקרב אליי בחיוך.
"היי" אמר.
"היי" אמרתי.
"רוצה לרקוד איתי?" הוא הציע לי.
"כן" אמרתי לו.
שנינו רקדנו לצלילי השיר. בדיוק כמו בסרטים.
התקרבנו אחד אל השנייה והתנשקנו.

נקודת המבט של רוי:
ראיתי את שלי ודן מתנשקים.
החלטתי שהגיע תורי.
הלכתי את אמילי, התקרבתי אליה לנשק אותה והיא סטרה לי.
"מה אתה חושב שאתה עושה?" היא אמרה.
"אני אוהב אותך" אמרתי.
"ואני לא אוהבת אותך! זה נגמר רוי, תעזוב אותי…" היא אמרה.
כולם הסתכלו עליי, חלק הופתעו, חלק צחקו.
שמחתי שהשנה עומדת להיגמר.
"כולם להקשיב" אמר יצחק שעמד על הבמה.
אני, אמילי, שלי, דן, נופר ונועם עמדנו אחד ליד השנייה.
"כבר עברה לה שנה ואני רוצה להודות…" הוא התחיל לנאום.
"אני מאוד אשמח אם תבואו גם שנה הבאה…" הוא אמר וחייך.
כולנו הסתכלנו אחד על השנייה בחיוך קטן, החברים הכי טובים…