הנוער של היום פרק 5 :)

ארוחת הצהריים הסתיימה.
נועם הייתה מדוכאת היא שכבה במיטה, מתחת לשמיכה עם לב שבור.
"שלי" לחשה אמילי לשלי.
"מה ?" שאלה שלי.
"בואי רגע החוצה" ביקשה אמילי.
אמילי ושלי יצאו החוצה.
"ייתכן שטעיתי בנוגע למשהו…" אמרה אמילי.
"בנוגע למה ?" שאלה שלי.
"בנוגע לנשיקה של דן וקרן… זה היה רק משחק בשיעור תיאטרון, הם לא באמת התנשקו" אמרה אמילי.
"מה ?!" צעקה שלי.
"את יודעת איך זה דיכא את נועם ?!"
"כן… סליחה פשוט חשבתי שזה אמיתי" אמרה אמילי.
"אוקיי… איך אנחנו הולכות לספר את זה לנועם ? בעצם איך את הולכת לספר את זה לנועם ?" אמרה שלי.
"אני הולכת לספר לה את זה עכשיו" אמרה אמילי ונכנסה לחדר.
"נועם…" אמרה אמילי.
"הנשיקה של דן וקרן לא באמת הייתה אמיתית!" אמרה אמילי בשמחה.
"מה ?!" אמרה נועם והסתובבה לאמילי ששמה לב שכל האיפור של נועם מרוח.
"טוב אז, תסדרי את האיפור שלך וצאי לכבוש את לבו של דן!" התחמקה אמילי.
"איך את יודעת את זה ?" שאלה נועם.
"אני רואה שכל האיפור שלך מרוח אז כדאי שתסדרי אותו לפני שאת יוצאת…" המשיכה אמילי להתחמק.
"לא זה" אמרה נועם והמשיכה.
"איך את יודעת שהם לא באמת התנשקו ?" שאלה נועם.
"ייתכן ששמעתי את קרן אומרת את זה…" אמרה אמילי.
"ואת אמרת לי, שהם התנשקו ואני עכשיו נראית נורא ואיום…" אמרה נועם בכעס.
"סליחה נועם… זה לא היה בכוונה" אמרה אמילי בעצב.
"זה בסדר…" אמרה נועם.
"באמת ?" שאלה אמילי.
"כן".

רוי הלך במסדרון, הוא הרגיש סחרחורת איומה, כל העולם הסתובב לו.
אוי לא… אני לא מרגיש טוב… רגע לאן אני אמור ללכת בכלל ? שאל את עצמו.
"היי… אתה בסדר ?" שאלה שלי את רוי.
"כן, זו רק סחרחורת קטנה" אמר רוי.
"בוא איתי, נלך לחדר האחות" אמרה שלי.
שלי ורוי הלכו ביחד אל חדר האחות.
שלי ורוי נכנסו לחדר, האחות עמדה ורשמה כל מיני דברים בטפסים.
"שלום, אפשר לעזור לכם ?" שאלה כששמה לב לשלי ורוי.
"אני רוי, אני לא מרגיש כל כך טוב, יש לי סחרחורת וכאבי בטן" אמר רוי מקובץ.
"חכו פה, אני אלך להכין לך תה" אמרה האחות.
"אני רוני" הוסיפה.
אחרי כמה דקות רוני חזרה עם תה, היא הגישה אותו לרוי.
"תיזהר, זה חם" אמרה.
"אני הולכת לכמה דקות, תחכו לי כאן, בסדר ?" שאלה רוני.
"טוב" אמרה שלי.
רוני יצאה מהחדר וסגרה את הדלת.
"תודה שאת איתי כאן" אמר רוי.
"בכיף" אמרה שלי.
"תבוא כל יום" הוסיפה בצחוק.
אחרי כמה דקות, רוי הרגיש כבר יותר טוב.
"איפה היא ?" שאל.
"אני אלך לבדוק" אמרה שלי והתקדמה אל הדלת.
היא ניסתה לפתוח את הדלת, עוד הפעם ועוד הפעם, מקווה שהיא לא נעולה.
"אוי לא, הדלת לא נפתחת…" אמרה שלי בדאגה.
"ננעלנו!" אמרה עוד יותר בדאגה.