הנוער של היום פרק 7- חלק ב'

נקודת המבט של דן:
"אז, איזה סרט רואים ?" שאלתי את רוי בדרך לספרייה.
"הפתעה…" אמר.
"כשהגענו, ראינו את נועם, אמילי ושלי.
"אמילי שבי לידי" אמרה נועם.
"אמילי כבר יושבת לידי" אמרה שלי.
"אני לא יושבת ליד אף אחת" אמילי אמרה.
"איזה סרט רואים ?" שאלה שלי את רוי.
"זאת הפתעה, הוא לא מוכן לגלות" אמרתי.
"איך שכנעת את יצחק לתת לך את הספרייה לכל הערב ?" שאלה נועם.
"קסם אישי" אמר רוי בצחוק.
"רגע, הסרט לא כאן" אמר רוי.
"אני הולך להביא אותו, חכו כאן" הוא אמר ויצא מהספרייה.

נקודת המבט של נועם:
"תקשיבי, נועם" התחילה שלי לומר לי.
"נועם, את יכולה לבוא לרגע ?" קרא לי דן.
העדפתי ללכת לדן במקום לשמוע את שלי.
התיישבתי לידו.
"מקודם, ליד חדר האחות, כשהתנשקתי עם שלי, ראיתי אותך בוכה ואחר כך בורחת, קרה משהו ?".
אוי לא, הוא ראה אותי, חשבתי לעצמי.
"לא למה ?" שאלתי.
"סתם, אם זה הפריע לך או משהו…" הוא אמר.
"לא מה פתאום ? למה שזה יפריע לי ?" שאלתי מכחישה.
"חשבתי, אם את רוצה, שנוכל לדבר אחר כך רק שנינו" הוא אמר.
"סבבה" אמרתי והלכתי לשבת ליד אמילי.
"טוב, חזרתי" אמר רוי מחזיק בסרט.
"אז איזה סרט זה ?" שאלתי.
"קוראים לסרט: "ספיידרמן המופלא" זה סרט טוב" רוי אמר.
"אני ממש לא הולכת לראות סרט על ספיידרמן" אמרה אמילי.
"תאמינו לי, זה סרט ממש טוב כדאי לכם" אמר רוי.
"תנסו" הוסיף.
"טוב" הסכמנו כולנו.
חיכיתי שהסרט ייגמר, רציתי לדעת מה דן רוצה להגיד לי.
כשהסרט נגמר, רוי שאל: "יפה לא ?".
"כן" אמרתי.
שלי הלכה לחדר, אמילי ורוי נשארו בספרייה ואני ודן יצאנו החוצה.

נקודת המבט של רוי:
"אהבתי את הסרט" אמילי אמרה.
"את רואה ? אמרתי לך שהוא טוב" אמרתי.
"אז תגידי…" התחלתי לומר ואז נשמע קול של הודעה מהפלאפון של אמילי.
"חכה רגע" היא אמרה וראתה בפלאפון את ההודעה.
"אני לא מאמינה!" היא אמרה שמחה.
"מה קרה ?" שאלתי.
"חבר שלי בא לפה! אני מקווה שיצחק ייתן לו להיות פה" היא אמרה.
"מזל טוב…" אמרתי.
"רגע, מה רצית לומר ?" היא שאלה.
"כלום, לא משנה" אמרתי והלכתי.

נקודת המבט של נועם:
אולי באמת דן נישק את שלי רק כדי להעיר אותה, חשבתי לעצמי.
"תקשיבי, הרגשתי שנפגעת או נעלבת כשראית אותי ואת שלי…" הוא התחיל לומר וקטעתי אותו.
"זה בסדר, אני יודעת" אמרתי שמחה.
"יופי, אז… תוכלי לעזור לי ?" הוא שאל.
"אני מאוהב בשלי ואני לא יודע מה לעשות" הוא אמר.
החיוך ירד לי מהפרצוף.
הרגשתי עוד סכין בלב, אבל הפעם, סכין ממש חד…