sapir13
סורי שלא העלתי אתמול ^~^
לא יודעת מאיפה בא לי הפרק, אבל מקווה שאהבתם (:

הנסיכה בעלת השם המיסתורי -פרק 9

sapir13 10/01/2013 790 צפיות 8 תגובות
סורי שלא העלתי אתמול ^~^
לא יודעת מאיפה בא לי הפרק, אבל מקווה שאהבתם (:

"עכשו שכולם כאן," אמר המלך והניף את ידיו. "בואו נתחיל. המבחן הראשון שלך יהיה… הממ… ניתן לך משהו קל. אריגה." אמבר לא האמינה שזה באמת הולך להיות מבחנים. היא הרגישה שהמל משתעשע בה. "כל נסיכה יודעת לארוג, אדוני. אנחנו לומדות את זה מגיל קטן. חוק בסיסי," אמרה "מה אני צריכה לארוג? " שאלה.
"הממ…תמונה. גם את זה אתן לומדות מגיל קטן? " שאל. 'כן, אין ספק בזה, הוא צוחק עליי ' חשבה. "אני אישית למדתי. למדתי זאת מאימי." אמרה וחשה צביטה קטנה. היא התגעגעה מאוד לאימה. כשהיתה בגיל 6 היא חלתה וכעבור חצי שנה מתה. הם שלחו אותה לבית חולים רגיל, בגלל שבית החולים המלכותי לא הצליח לעזור לה. לפני שמתה, היא אמרה לאמבר שתמיד תחייך ותעזור לאנשים. היא עצרה את עצמה מלבכות.
"יש מפל מים ליד הארמון, "אמר המלך וקולו הרעים. "המשימה שלך היא: לארוג את התמונה של מפל המים עם העצים שמסביב, הפרחים וכל השאר."
הם הלכו לעבר המפל והנסיכה עצרה את נשימתה. סביב המפל התעופפו ציפורים, וגובהו היה מעבר ליכולתה לזהות. אור השמש השתקף ברסס המים ויצר קשת בענן. היא ראתה פרחים בצבעים אדום, לבן ונגיעות קטנות פה ושם של כחול. מתחת למפל המים נפרש אגם קטן ודגי זהב שחו בו. היא ניגשה למרי ולקחה ממנה את המחט והבד, ומיקמה את הכיסא שלה בזווית הנכונה.
"יש לי זמן מוגבל או שאני יכולה להישאר כאן עד השקיעה? "שאלה את המלך ובחרה את צבעי החוטים שהיא רוצה. מרי, שנעמדה בגבה לנסיכה, עצה במלך מבט זועם. "את יכולה להישאר כאן עד השקיעה, אבל מישהו חייב להישאר איתך." ברגע שסיים לדבר, הרים ויליאם את ידו. "אני מתנדב. הרי אמרת שמישהו צריך להישאר איתה. אני השאר." הוא פשט את מעילו והתיישב במרחק מה מהנסיכה. כשגמרה לסדר את חפציה הנחוצים, אמר המלך, "טוב ויפה. אנחנו נבוא לבדוק לשלומך ברגע שהשמש תשקע. עד אז, את תישארי בפיקוח הנסיך." הם הלכו להם והנסיכה התחילה בעבודתה. היא העמידה את הבד שלה ושלפה עיפרון קטן. הנסיך לא הבין למה היא צריכה עיפרון בשביל לארוג. "יש לי שיטות מישלי " אמרה לפני שהוא הספיק לפצות את פיו. היא שרטטה על הבד כל מיני קווים מוזרים, ואז התחילה באריגה. 'היא באמת מיומנת,' חשב והביט בה בפליאה. היא עבדה מהר, וכעבור זמן מה, כבר גמרה את החלק העליון של המפל.
"את מוכשרת מאוד, אבל אני לא חושב שאת מתאימה לנסיך אדוארד. הוא אינו נמצא בשיעורים, ושכלו ריק כחור." הוא קרב את כיסאו לעמדת הבד שלה והסתכל בעיניה. "את צריכה מישהו שיתאים לעמדתך,מישהו-"
"מישהו כמוך? "אמרה וניקתה את קולה מבוז וליגלוג. "ולמה לא? את הרי מכירה אותי." הוא קם מכיסאו ונעמד לידה. אור השמש כבר הידלדל והצבעים של הנוף נהפכו כהים. הוא הסתכל על התמונה ונדהם. התמונה היתה העתק מדויק של המפל והנוף שמסביב. היא אפילו קלטה ציפור במעופה. הם ראו ממרחק את המלך ופמלייתו נושאים לפידים ומתקדמים לעבר. "טוב, נראה שזמנך תם." אמר ושינה נושא. "אני מקווה בשבילך תיזכרי אותי כמו שהייתי בעבר." היא הסתכלה עליו והסחרחורת שבה ותקפה אותה.


תגובות (8)

תמשיכיייייייייי

10/01/2013 12:46

תמשיכיייי מהמםםםם

10/01/2013 13:39

תודה (:

10/01/2013 14:08

באמת פרק יפה…
שיבואו עוד!
(מתי את ממשיכה את 'סודות של העבר'?

10/01/2013 14:09

פרק מעולה!תמשיכי:)

10/01/2013 22:02

אני קצת תקועה בסיפור אבל אני ימשיך! לא לדאוג!
אני צריכה רעיונות למבחנים.כל דבר יעזור
(אל תשכחו: המלך משוגע )

10/01/2013 22:30

ה"מאיפה זה באלי" הזה מצויין !
תמשחכי להביא עוד כאלו !!! ;)

11/01/2013 05:24

ה"מאיפה זה באלי" הזה מצויין !
תמשיכי להביא עוד כאלו !!! ;)

11/01/2013 05:24
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך