אחוות טהורי הדם-פרק שלישי [עלול להכיל אקט מיני] תיקון השם*

-נקודת מבט אריק-
ישבתי על מיטתי,בחדר המלון המעופש ,סדיניו הסריחו משתן כביר אך לא שינה לי כי הייתי צמא,הייתי חייב לשתות.
"ג'ניפר" צעקתי בזעם לאוויר הריק ותוך מספר דקות הופיעה מולי אישה יפהפייה,בבעלת שיער שטני ועיניים חומות כהות.
"כן הרלן?" שאלה בחיוך והתקדמה אלי "אני צמא" הבטתי בה בזעם שלא היה בשליטתי .
היא התכופפה כדי להיות בגובה עיניי,מושיטה את צווארה החשוף לכיווני,כמו בופה אכול ככל יכולתך.
באי חשק שתיתי מדמה כדי שרעבי ירגע ,ינקתי עוד ועוד דם אך רעבוני עדין לא שבע,ככה זה שאתה לא אוכל שחודש שלם.
היא התחילה לנוע באי נעימות בידיי ,מניח כי שתיתי די והותר מדמה שעשה את עבודתו והרגיע את צימאוני.
שחררתי אותה והוריתי לה ללכת לנוח,היא תזדקק לזה .
"סליחה שלא הצלחתי להשביע את רעבך" קדה קידה ונעלמה מעיניי במהירות,לא מחכה לתשובה.
נמאס לי מעט שהיא מנסה כלכך קשה להשביע את רצוני,רואים עליה שהיא מתאמצת לאכול אך ורק מאכלים שישבחו את דמה ו המקלחות מי ורדים שלה שלוקחות שעות,היא חושבת שלא שמתי לב.
אני אף פעם לא חשתי עליה חיבה,אבל היא הצילה אותי בעת השינוי,נכון שאני אחד מטהורי הדם אבל עדין הייתי צריך לשתות דם של ערפדה,בת זוג לחיים יותר נכון.
אף פעם לא לקחתי אותה בתור בת זוג רומנטית,לסקס אלא רק לשתייה ולא יותר מזה.
לאחר שרעבוני נרגע מעט החלטתי שאני יבוא לפגישה שלי עם ביל ולא להבריז כמו שתכננתי מהתחלה.
התלבשתי בבגדי העור המאפיינים אותו וחבשתי את משקפי השמש השחורות,אטומות מכל כיוון.
החבאתי כמה סכיני כסף במגפיי הכבדות והשחורות ויצאתי לדרך.
נכנסתי למכונית השחורה והמפוארת שלי,התנעתי ויצאתי לדרך.
הגעתי לאחר שעתים למקום המיועד,אחרי סיבוב שעשיתי על נערה בת 18 שהייתי די סבבה במיטה,אך לא מענגת מספיק,בנות אנוש אף פעם לא גורמות לי סיפוק .
יצאתי מהמכונית,מתעלם ממבטי הסקס המזדמן של הזונות או הבנות אנוש שמסביב ונכנס למועדון ללא צורך בלעבור תור ארוך שבו אנשים עם תקוות להיכנס נהרסות.
"מה רצית?" שאלתי את ביל,מתיישב על הבר,מזמין צייסר של וודקה.
"אני שמח לפגוש אותך מלכי" סינן באות כבוד,קד קידה.
"אנחנו חברים כבר יותר מחמש מאות שנה ואתה קד קידה?" גיחכתי,שותה את הצייסר בשלוק קטן,מבזיק מידי פעם מבטים לברמנית הברונטית עם המחשוף הענק שחייכה אלי חיוך מזדמן.
"חשבון בבקשה" ביקשתי וחייכתי אליה חיוך מזדמן,והיא מיהרה והגיע עם חשבון תוך שנייה כמובן עם מספר הנייד שלה בנוסף,נואשת זה מה שיכולתי להגיד.
"דבר" סיננתי לביל אחרי ששמרתי את מספר הנייד של הברמנית בתור "מין מזדמן" או "ארוחת צהרים".
"יש לי בקשה ממך מלכי…זאת אומרת אריק " סינן בהססנות.
"דבר" סיננתי,מסמס לברמנית דברים בוטים,מפרט לה איך הייתי גורם לה לגמור עם היינו רק שתינו.
"יש לי בת,קאתרין והיא בת 19 וחצי" דיבר והמשיך "היא חצי ערפדה" ופה הייתי קשוב לחלוטין.
"אתה מצפה ממני שאני יעזור לך להציל אותה ויעזור לה בשינוי? שאלתי שאלה שכרגיל ידעתי את תשובתה העתידה לבוא.
"בבקשה הבנים שלי נהרגו עוד בלידה והיא אכשהו שרדה בבקשה אני מתחנן" אמר בנימה שמצאתי אותה די פטתית .
"היית צריך לשלוט על הזין שלך ולא לדפוק בנות אנוש בתקופת ההרבייה" סיננתי בכעס ובאתי לצאת,כשידו מחזיקה אותי חזק.
"בבקשה,אימה לא הייתה זיון חד פעמי,היא…הייתה השילאן שלי" סינן מבין שיניו,מבטו מתחנן.
"השתגעת?שילאן?בת אנוש?"צרחתי בכעס ויצאתי מהמועדון ,שם זין על זה שהוא עוקב אחרי.
"חכה בבקשה" התחנן,ואני מגביר את מהירותי.
"עצור" לפתע צרח,צרחה מקפיאה דם,ולפני ששמתי לב הוא עמד מולי,מגונן עלי בעוד גופו סוג את הפגיון הכסף המיוחד ששממית את מיננו.
לאט לאט הוא נופל על הרצפה,אני תומך בגופו.
"אל תמות ביל" אני צורח בכעס אך הוא עוצם את עיניו,מלמל מילות התחננות.
"הצל אותה מגורלה" היו מילותיו האחרונות,לאחר מכן עצם את עיניו לעד.
בזעם עצום התרוממתי ממקומי,מוציא ממגפיי השחורים את הפגיון הכסוף.
במהירות הבזק עברתי בן הכמה האנשים שעמדו על הגגות,מנסים לא לבלוט בלבושם השחור כמו הלילה.
שיספתי את גרונם וליתר ביטחון ביתרתי את גופם לחתיכות,שלא יוכלו להחלים.
"הבלאדרק המקוללים האלה" סיננתי ,זורק את הראש הכרות לתוך המדורה שעשיתי מגופתם של חמש האנשים.
לאחר שווידאתי שנשרפו כראוי חזרתי לגופתו של ביל,ממלמל בשפת האם הערפדית מילות קודש.
"מי ייתן ושומרת הגורל תפתח שעריה מול פניך " סיננתי ובין רגע גופו הפכה לאפר,עף ברוח במחזה יפהפייה.
נכנסתי במהירות למכוניתי כשגיליתי שמפתחות רכבי לא בידיי,חיפשתי בכיסי מעילי אבל במקום למצוא אותם,מצאתי דבר שונה.
מצאתי תמונה ופתק מצורף.
"אריק היקר,ידעתי שלא תסכים אז שתלתי את המכתב הזה במעילך בזמן שהתכתבת עם ברמנית הזאת."
גיחכתי למראה השורה הראשונה "תמיד היית ככה ביל" לחשתי והמשכתי לקרוא.
"אנא בבקשה טפל בביתי
כתובת:צרציל 24 רחוב ווטצסן
שמה:קאתרין גרייס
נ.ב: תוכל להתגורר באחד מבתי הנמצאים באזור,בתור מתנה על עזרתך,אני יודע כמה לא נוח ללון במלון"
הממזר הזקן גיחכתי והבטתי בתמונה שהייתה מאחורה אשר חשפה למול עייני פרופיל של נערה עם מבני פרצוף מלכותיות,עדינות ששידרו שלווה,יפהפייה אמתית.
"טוב אתה הצלת אותי אז זה אומר שאני חייב לך" חייכתי והתנעתי את רכבי,נוסע לכתובת של ביתו של ביל.