הפחד מהאימה והאימה מהפחד-פרק 2
-והמשכתי ללכת לכיוון הבית שלי-
הרגשתי שהוא עדיין מאחורי,ושמעתי את
הקול שלו מהדהד בתוך הראש שלי.
אני לא יודעת למה הוא התכוון בכלל..
הרחוב הזה תמיד היה הרחוב הטוב ביותר,
אבל אף פעם לא הייתי פה מאוחר-יחסית
תמיד חזרתי באוטו אבל היום הייתי קרובה לבית.
אני התחלתי לרוץ בלי שום סיבה.
הגעתי הביתה,התנשמתי.
"אמא?אבא?הם כנראה לא בבית.."
נלחצתי,לא בגלל שאני מפחדת להיות לבד
אלא בגלל שעכשיו הם כבר היו אמורים להיות בבית..
נכנסתי לחדר שלי והלכתי לישון.
קמתי בבוקר יום שבת הלכתי לסלון.
פתחתי את העיניים וצרחתי לא האמנתי למה שראיתי!
"אבא שלי הוא… הוא מת"
"גברת משטרה זה מקום לבעיות לא לשטויות!"
"בבקשה את חייבת לעזור לי בבקשה.."
"טוב בסדר.. איפה את כעת?"
"בבית שלי כתובת:וולדבי 54"
"טוב… אני שולחת ניידת ואמבולנס"
~ניתוק~
התחלתי לבכות ואני לא יודעת מה קרה כל
שאני יודעת זה שאמא שלי נעלמה ואבא שלי מת..
פרק שני הגיע לסופו..
תגובות (0)