– הפנימיה – 35

' אז הכל יכול לקרות לי עכשיו בגלל איזה קלף ? באמת. ' אמרתי
'טוב דיי . מה שיקרה יקרה . ולא ניתן לך למות . ' טיפאני אמרה.
__________________________________________________________________

פשוט צחקתי שם.
והם הסתקו עלי כאילו התחרפנתי
'טוב באמת אפשר להתחרפן קצת אחרי מה שקרה איתה לא ?' ניקולאס ציחקק ואמר
' לא . חחחחחחחחחחחח. לא.
פשוט ואוו. קלף ? חחחחחחחחחחחחחח. הבנתי את זה שאני עטלף אבל קלף ? מגילות ?
אתם התחרפנתם לא אני. ' אמרתי
' וזה שאת עטלף איפה ההיגיון פה ג'יני ! ' טיפאנני צעקה עלי.
' ההיגיון בת'חת שלי כבר מזמן אחותי. ' עניתי לה וחייכתי
' לא היא רשמית התחרפנה 'רוני אמרה
' אני התחרפנתי? חחחחחחחחחחחחח אתם עטלפיםםםם ! ' אמרתי
' ששששששששש! אל תצעקי ' דיימון אמר ורצה להשפך מצחוק
' בואי ג'יני בואי נילך ' סטפן אמר
' חהחהחה. עטלפים עפים לא שמעת על זה אפעם ? ' אמרתי לו
' ג'יני די עם השטויות ' דניאל אמר
' בייי :) ' אמרתי ועפתי מישם
כולם ידעו, שאני הולכת בעקבות רן ומור, חדר, דלת תקרה עליתי
הלכתי, יותר מפעם
הנשימה נהייתה קשה, ואחריי כמה צעדים, הנשימה שלי השתחררה
' אמא ! ' צעקתי, קיוויתי לראות אותה שם מולי כמו פעם שעברה
אבל מישהו חטף אותי מאחורה וכיסה לי את הפה
אני יודעת שהזמן שלי במקום ההוא מוגבל, אבל שלהם לא,
היה לו מסכת סקי על הפנים, לא ראיתי אותו
הייתי קשורה לכיסא, בחוטים שפשוט שורפים לי את העור
במקום חשוך, עם מנורה, משהו שניראה כמו חדר חקירות ?
הוא הופיע, והפעם לא בפלאשים
האיש, עם המסכה, הופיע בברור .
כאילו עמד מולי, אבל היה שם אבק? אפר?
כל החדר היה מעורפל, והוא הוריד לי את הכיסוי שהייה לי על הפה
' מי אתתה ?! ' צרחתי
' שלום ג'ן . '
מור ורן יצאו מהערפל
' איפה אני ?! ' צעקתי
הכיסא, הוא לא זז, כאילו הוא ממוסמר לרצפה
מור העיפה לי סטירה
והרקנתי את הראש 'מה את עוושה? ! ' התעצבנתי
' אווו. ג'יני הקטנה התעוררה ? ' רן שאל והתגרה בי
' תאמינו לי כשאני ישתחרר מהכיסא הזה אניייי ' לא יכולתי להמשיך את המשפט
' את מה ? אה ג'יני ? פה. פה את לבד. ' הוא אמר והוריד את המסכה,
' אני מכירה אותך ! איך קוראים לך פחדן ?! ' אני מרימה את הקול שלי ומנסה להשתחרר מהכיסא, החבלים שקושרים אותי אליו פשוט שורפים לי את העור לאט לאט
-את אף פעם לא לבד – שמעתי את אמא שלי , קולה מהדהד לי בראש, המשפט הזה,
הייתי ילדה קטנה פחדתי מהחושך ובקשתי ממנה לא להשאיר אותי לבד,
והיא פשוט ליטפה לי את המצח ואמרה 'את אף פעם לא לבד '
' לי, לי קוראים ריימון. '
שקט ניהיה בחדר
' את זוכרת אותי? , ג'יני ? ' הוא שאל ונהיה יותר ויותר מטושטש
הופעתי בחדר שלי. הישן, הראשון
אבא שלי נכנס עם עוד ילדה קטנה שרצה וצוחקת בכניסה לבית
' ג'יני? ' הוא אמר לה
' אבא ! ' אמרתי לו ואז הוא התכופף לילדה הקטנה עם הצמה
' ג'יני, שששששששש…. אנחנו צריכים להיות בשקט עכשיו טוב ' הוא אמר
'טוב אבא ' אמרתי וגם הילדה הקטנה אמרה
' לכי לחדר, ומהרמהר קחי רק את מה שהכי חשוב לך, תלבושת שאת הכי אוהבת רק 1 וג'קט
שימי בתיק הזה טוב ? ' והושיט לה תיק
'טוב אבא ' שתינו שוב אמרנו יחד
אבא הושיט לה תיק, רגיל שחור
' אין וורוד אבא ? ' היא שאלה וחייכה
' לא לא היה אני מצתער ' הוא ענה
אני ידעתי כל מילה שהיא תגיד , רגע, הוא פנה אלייה בשם , ג'יני הוא קרא לה ג'יני הוא קרה לה, אני.
היא – אני, הלכתי אחרייה לחדר האחרון והיא הצליחה לראות אותי
אמרתי לה שששש… ושמתי עצבה על הפה,
'אני יעזור לך, ידעתיאיזה בגד היא, אני בחרתי ונתתי לי הקטנה מקופל
חצאית אדומה קטנה וחמודה עם גופיה לבנה שלמטה יש ציור של פוני וכוכב
שמתי שם כמה תחתונים וגרביים בלי שתשים לב,
שמתי לב, נהייה לי הרגשה רעה, 'מהר!' אמרתי לה ושמתי עלייה מעיר אדום,וקיפלתי לה לתיק עוד ג'קט שחור
סגרת את התיק והיא אמרה לי לשים של את הבובה הקטנה, היה לה ליכלוך על הרגל, אבל בכל זאת הכנסתי אותה
זכרתי כמה שאני אהבתי את הבובה הזאת
שמתי לה את התיק על הגב ' אל תספרי לאבא שאני פה' היא חשבה שאני מדברת איתה אבל בעצם הקרנתי לה את זה לראש הקטן שלה, שלי והיא הנהנה עם הראש
ששששששש. עצרתי אותה לפני שהיא יצאה מהחדר,
'חכי אני יחזור אל תזוזי מיפה ! ' סגרתי את הדלת ואמרתי לה לעמוד מאחורי הדלת במקום שהדלת לא נפתחת עליו אבלאם היא פתוחה לא רואים שיש שם מישהו
התחושה הרעה ידעתי שהיא מרגישה אותה גם
תשארי בשקט, ורק אם את שומעת חמש נקישות בדלת תפתחי אם 2 תשארי שם לא משנה מה
טוב ? העברתי לה והיא הנהנה עם הראש בהסכמה והבנה
יצאתי לקחתי סכין מהמתבח ' מוכן ? ' שאלתי הוא הסכים עם הראש
' ג'ן, דרך אגב, רצפה ' הוא אמר, וסימן לי -אח'כ- עם היד, כאילו אח'כ אני יבין מה זה אומר…
באאאם.
הדלת נפרצה 50 איש, אני ואבא הורדנו להם ת'חיים
' אבא ! 'אמרתי לו תוך כדיי שחתכתי מישהו 'כן ג'ן < ? '
' אולי זה לא התיזמון הכי טוב ' אמרתי והרגתי עוד אחד 'כה לא הכי ' הוא אמר ובעט במישהו אלי והכנסתי לו את הסכין לגב
' אני אוהבת אותך, אני תמיד יוהב' אמרתי לו והרגתי שתיים 'גם אני אותך ג'ן ' הוא אמר
חייכתי והמשכתי להלחם, 'ואני תמיד יוהב לאמשנה מה ' הוא הוסיף
הלכתי נקשתי 5 פעמיים להביא אותה היא פתחה לי את הדלת, ילדה קטנה ומפוחדת היא הסתקלה מאחוריי, ואמרתי לה שאין ממה לפחד, וחייכתי סובבתי אותה ולקחתי אותה על הידיים הסתובבתי לבעוט במישהו שהיה מאחוריי והוא פגע לה בכתף, 'אל תבכי יהיה בסדר ' הרגעתי אותה וניגבתי לה את הדימעה ירדו לה דמעות וגם לי, אני הרגשתי את זה גם זה שרף הם יצאו אבא ואני הקטנה, הלכתי למטבח לקחתי תחבושות והדם שלי תפתף גם, לקחתי מעיל חום לא קרוע עקפתי אותם ושמתי בתיק של אבא נתתי לו נשיקה ירדתי ולגובה שלי הקטנה, ואמרתי לה
' את אפעם לא לבד '
ואני קמתי בחדר החשוך
זאת לא הייתה אמא שלי,
זאת הייתי אני !

'אמרת משהו ? ' ריימון שאל וחייך
ירקתי לו בפנים 'שחרר אותי ! ' צעקתי
___________________________________________________________________ ההמשך יבוא (: _