הריון עונש או מתנה פרק 33

הריון עונש או מתנה?
מהפרק הקודם:

"אנחנו כן אבל את זאת ששולטת יותר על החדר אז זה בעיקרון החדר שלנו אבל אני קורא לו החדר שלך" הוא מחייך במבוכה "אתה כזה חמוד שאתה מובך" אמרתי ונישקתי אותו בלחי בזמן שהוא אורז את הדברים שלי.

פרק 33:

עברו חודשיים. השתחררתי הביתה כמה שאתם כבר יודעים. נתן רחוק ממני, הוא מסתיר דברים. היו לנו גם רגעים יפים אחרי שחזרתי הביתה אבל הם פסקו אחרי החודש הראשון שלי בבית.

במשך שבועיים מהרגע שחזרנו הביתה היה לי קשה לי לישון עם נתן או להסכים לזה שהוא ישן לידי, פחדתי כי לא באמת הכרתי אותו. לאט לאט התחילו לי סיוטים (זיכרונות) על דברים שקרו לי אבל לא זכרתי. נתן היה בא אלי בלילה ומעיר אותי כי הייתי צועקת והוא היה שוכב לידי עד שהייתי נרגעת ונרדמת ואז חוזר לישון בסלון אבל שהייתי מתעוררת בבוקר הוא לפעמים לא היה נמצא בסלון או בבית.

היו פעמים שניסיתי להתקרב אליו לנסות להכיר אותו בחזרה לנסות לזכור אותו אבל הוא היה נותן לי להתקרב פיזית אבל לא רגשית לא הייתי מצליחה להגיע אליו הוא תמיד איך שהוא היה דוחה אותי. לילה אחד ביקשתי ממנו לא להעיר אותי אם הוא שומע שיש לי סיוט כי אני לא רוצה לגרום לו סבל בכך שהוא מעורר בגללי באמצע הלילה פעמים רבות.

היה לי סיוט אבל לא זיכרון אלא משהו שלא הבנתי איך אני חולמות אותו בכלל הוא הופעה אצלי כבר כמה פעמים.

הייתי בבית ונתן היה בחדר שלנו אני הייתי עם התאומים בסלון הם כבר בני חצי שנה. "סשה איפה החולצה שקייט הביאה לתאומים?" למה הוא שואל את זה "הם במגרה עם הבגדים שלהם למה?" "אני צריך כמה בגדים שלהם שהיו לי כשהם יבואו לבקר אותי ואת…" הוא אמר לא הצלחתי לשמוע את שמה של האישה.

נתן עוזב אותי הוא עובר לגור עם אישה אחרת הם בטח אוהבים אחד את השנייה והיא בטוח לא איבדה את הזיכרונות כמוני למה זה קרה לי?! לקחתי את התאומים למיטות שלהם כי הם צריכים לישון "תקשיב אתה לא חייב לעזוב אני יכולה יכולה לעזוב במקום" אמרתי לא בזמן שראיתי אותו אורז את חפציו. "את לא צריכה, אני יבוא לבקר אותם וגם אני אשמח לקבל ימים שהם היו אצלי" הוא אמר והלב שלי נקרע "אתה תקבל כל מה שאתה רוצה" אמרתי ודמעות ירדו מעייני.

"אל תבכי אני אוהב אותך אבל אני לא חושב שאנחנו זוג טוב"…

ההמשך יבוא…