סיפורונת
טוב אני חייבת לתת לכם וידוי.
כתבתי את הסיפור הזה בכיתה ב' וכשחברות שלי קראו את הסיפור הזה והתלהבו ממנו, הן נתנו לי השראה לכתוב עוד.הסיפור הזה הוא הסיפור הראשון שכתבתי והרעיון על השם ג'וני הגיע משמו של החתול של חברה שלי, שהוא גיבור הסיפור.החלטתי לכתוב סיפור כזה על בני אדם שחוטפים חיות בשביל למכור אותן ולקבל מהן כסף ולא אכפת להם כמה הם מתעללים בהם, לכן כתבתי את הסיפור הזה.כדי להראות לבני אדם שלבעלי חיים יש גם נשמה ורגשות, והם גם יצורים חיים שלא יוצאים דופן ולא צריך להתעלל בהם!.

הרפתקאות ג'וני החתול-המסע אחרי אמא-פרק 1-חלק 3

סיפורונת 10/07/2011 523 צפיות אין תגובות
טוב אני חייבת לתת לכם וידוי.
כתבתי את הסיפור הזה בכיתה ב' וכשחברות שלי קראו את הסיפור הזה והתלהבו ממנו, הן נתנו לי השראה לכתוב עוד.הסיפור הזה הוא הסיפור הראשון שכתבתי והרעיון על השם ג'וני הגיע משמו של החתול של חברה שלי, שהוא גיבור הסיפור.החלטתי לכתוב סיפור כזה על בני אדם שחוטפים חיות בשביל למכור אותן ולקבל מהן כסף ולא אכפת להם כמה הם מתעללים בהם, לכן כתבתי את הסיפור הזה.כדי להראות לבני אדם שלבעלי חיים יש גם נשמה ורגשות, והם גם יצורים חיים שלא יוצאים דופן ולא צריך להתעלל בהם!.

"היי ג'וני! הנה האוטובוס שלנו!" קראה עליסה.
"מה זה אוטובוס?" שאל ג'וני."זה כמו מכונית-אתה יודע מה זה מכונית?" שאלה עליסה וג'וני נד לשלילה.
פתאום עברה מולם מכונית אדומה "זאת כמונית" ג'וני הנהנן מיד והתחיל להנות עם עליסה.
הם עלו לאוטובוס שהיה מלא בבני אדם וחתולים והתיישבו בשני המושבים הקדמיים מאחורי הנהג.
הווילון שהסתיר את החלון נתן מנוחה קצרה לג'וני שהחליט לנמנם קצת.עליסה הביטה בו, ג'וני היה בן גילה, אבל רואים שאין לו חיים מאושרים…היא נזכרה בערב מקסים אחד שיצאה עם נמרוד החתול הכי חתיך בשכונה לדייט וראתה חתולים שגרים ברחוב ומביטים בה במבט מתחנן, וכשרצתה לעזור להם נמרוד סירב ואז באותו לילה הם נפרדו, ומאז הלילה ההוא עליסה הבינה שזה היה לטובה וחייכה לעצמה.
"הגענו" ג'וני לחש לעליסה ועליסה הנהנה להסכמה ושניהם ירדו מהאוטובוס.
כשירדו והתחילו ללכת לעבר המלון שלהם, עליסה נעצרה."קרה משהו?" שאל ג'וני וליקק את כף ידו, ג'וני הביט בה במבט משועמם."כלום..אכלת משהו הבוקר?" שאלה עליסה."שום דבר" אמר ג'וני והוסיף "אנחנו כבר בצרפת?" שאל."כן אנחנו כבר בצרפת.." מילמלה עליסה.עליסה ידעה הכל על המדינות שבעולם, אבל היא אף פעם לא ידעה איפו גרים חתולים כמו ג'וני, ובמיוחד מהם אכלו.
"מה אתה אוכל בדרך כלל?" שאלה עליסה."בדרך כלל אנחנו לוקחים מבני אדם שחיים בסביבה, כל פעם משהו אחר" אמר בשקט ג'וני.ג'וני הביט בעליסה, היא הייתה יפייפיה, חתולה שדואגת לעצמה, נקייה.
"איך נגיע למלון שלנו?" שאל ג'וני והביט סביבו, כל מיני אוטובוסים ומכוניות עברו על פניהם.שניהם התיישבו בתחנת האוטובוס של בני האדם ופשוט לקחו הפסקה קצרה מהנסיעה."צריך לזוז" אמרה פתאום עליסה וניגשה לחבורת בני אדם שהיו בסיור."למה אנחנו מצטרפים אליהם?" שאל ג'וני."הם יובילו אותנו למלון שלנו" לחשה עליסה וג'וני הבין שצריך ללחוש כדי להגיד משהו.

הדרך הייתה ארוכה וג'וני היה קטן וחלש לדרך כה ארוכה שכזו.לבסוף הם הגיעו, אבל ג'וני הרגיש שמשהו כאן לא בסדר.
"בואי" לחש ג'וני לעליסה וג'וני התחיל ללכת לכיוון משאית שהיה כתוב עלייה כלבייה זה מה שהיה כתוב על המשאית שלקחה את אמא שלו!, עליסה הבינה מהו רצה וניגש למשאית, שניהם ידעו מה הם הולכים לעשות.לילל.ואז נשמעו מיאו או יללות ושני בני אדם יצאו מהמשאית וגירשו בכעס את ג'וני ועליסה.
הם הוציאו מהמשאית כל מיני כלובים וג'וני הבחין באמו.ג'וני ילל, בכה, אך שום דבר לא העיר את אמו ששרעה על רצפת הכלוב."אמא!" לחש ג'וני מותש כבר לילל ולקרוא לאמא שלו.בני האדם מיהרו לקחת בחזרה את הכלובים וג'וני לא הספיק לרוץ אחריהם והתיישב על אותו מקום שהיה הכלוב שבו הייתה אמו, בוכה.
עליסה נסתה להרגיעו אך הוא סירב ובכה, היא ניסתה לעודדו, אך לא הצליחה.לבסוף נתנה לו לאכול מעט וג'וני אכל בתיאבון, אך עליסה עדיין דאגה לג'וני."בוא נלך לשתות" קראה את מחשבותיו.ג'וני הינהן וקם ממקומו בשקט והלך לעבר המלון שלהם.ג'וני הרכין את ראשו וההביט באדמה בשקט.עליסה הסתכלה עליו מדי פעם, אך הוא לא נראה לה בסדר.
"אתה בסדר?" שאלה עליסה לבסוף.היא ידעה שהוא ישקר לה, הוא לא רוצה שתדע מה הוא באמת מרגיש.אבל ג'וני לא ענה, הוא המשיך לבהות באדמה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך