זה היה פרק 6, לא מותח במיוחד, קצת עלילה רדודה, אבל הייתי חייב להוסיף את זה. מקווה שנהנתם. בקרוב אני אפרסם את פרק 7. תהנו

השקספירים פרק 6

08/08/2014 595 צפיות אין תגובות
זה היה פרק 6, לא מותח במיוחד, קצת עלילה רדודה, אבל הייתי חייב להוסיף את זה. מקווה שנהנתם. בקרוב אני אפרסם את פרק 7. תהנו

למחרת, ילדי הפרוייקט נכנסו לאולם עם חיוך על פניהם.
"שלום ילדים" אמר המדריך ופיהק.
"אתה בסדר?" שאלה הילדה עם הצמות.
"אה… כן, אני אסתדר" אמר המדריך.
"אני מקווה" אמרה הילדה עם הצמות וחייכה.
"תקשיבו," אמר המדריך, "אני רוצה לפצות אתכם על כל האי הגיון והמריבות שהרשתי להן לקרות וכוליי וכוליי. אני רוצה לקחת אתכם לקולנוע"
"יש! יש!" הילדים שמחו ונתנו כיפים, "לאיזה סרט הולכים?" הם שאלו.
"הפתעה!" אמר המדריך והוביל את הילדים לרכבים הלבנים והגדולים שחיכו להם בצד המדרכה, "וואו, אנחנו נוסעים באוטובוסים לבנים, יוהו! איזה כיף!" המדריך חייך.
ילדי הפרוייקט נכנסו לרכבים (גם המדריך) והאוטובוסים הלבנים התחילו לנסוע.
ילדי הפרוייקט נכנסו לאולם של הקולנוע ולקחו איתם קופסאות קרטון גדולות של פופקורן והתחילו לזלול. היו בהתחלה פרסומות. "נו שוב פעם פרסומות…" אמרה סהר.
"נו די כבר תפסיקי," אמרה רוני, "תראי את נועם, מתנהגת למופת, ילדה לדוגמא יושבת על הכיסא, מתרווחת לה על הכיסא, אוכלת קצת פופקורן ומחכה שהסרט יתחיל זה הכל. זה גם מה שאת צריכה לעשות, הבנת?" סהר הנידה את ראשה לשלילה וישבה על הכיסא. לפתע, האורות כבו, המדריך עמד על הבמה, ליד מסך הקולנוע ואמר: "אוקיי, אתם בטח שואלים את עצמכם לאיזה סרט לקחתי אתכם. אז אני אגיד לכם, זה סרט מיוחד מאוד שיצרו חברי הפרוייקט, הקבוצה. אני ערכתי את החזרות שלכם של שתי ההצגות והפכתי את זה להצגה אחת גדולה, הנה בבקשה. צפייה מהנה."
"וואו, זה צריך להיות טוב" אמר גל והסתכל על המסך, ילדי הפרוייקט מחאו כפיים והסרט התחיל. "וואו, הנה אני ליד הקדרה!" צרחה רוני וחייכה. "מה את צורחת?" שאלה סהר, "בסדר, הבנו את מופיעה על המסך, שקט, תני לשמוע"
רוני, סהר ונועם הופיעו על המסך עם תחפושות של מכשפות, צחקו צחוק מרושע ואמרו: "מקבת, עם מקבת להתראות! עוד היום, ממש עכשיו, חה, חה, חה"
כשהסרט הסתיים, אחרי חמישים דקות, המדריך הדליק את האור באולם וילדי הפרוייקט מחאו כפיים. "אני שמח שנהנתם, כן, אני שמח" אמר המדריך, "אני מצטער על כל מה שקרה ואני מצטער אם פגעתי בילדים, אם כן, באמת לא הייתה לי שום כוונה רעה, רק כוונות טובות ובאמת, השתנתי, אז אני מצטער ואני אומר- בואו נפתח דף חדש!"
ילדי הפרוייקט מחאו כפיים עוד הפעם ויצאו מהאולם בצורה מסודרת ביחד עם המדריך.
"אה… מר מדריך אני רוצה לדבר איתך" אמר רם, במשרד שלו, המדריך ישב על הכיסא במשרד שלו אחרי שנפרד מילדי הפרוייקט. "כן, רם, מה רצית?" שאל המדריך. "רציתי להגיד לך קודם כל, כל הכבוד!" אמר רם, "כל הכבוד שפיצית את הילדים ולקחת אותם ליום כיף והדבר השני שרציתי לדבר איתך עליו, הוא שאתה לא יכול להיות בתיאטרון יותר, בתור מדריך, אני ראיתי אותך במצלמות אבטחה ובמצלמות הנסתרות, ראיתי אותך יושב על הבמה, חולם בהקיץ ומדבר אל עצמך. זה לא מוצא חן בעיניי ונתתי לך הזדמנות אחרונה. כבר נתתי לך הזדמנות, טוב, תקשיב, אני יודע שפיצית את הילדים והילדים שמחו ונהנו אבל יש דברים טובים, אבל יש גם דברים רעים בחיים, מה לעשות?" המדריך נשם נשימה עמוקה ואמר:"תקשיב רם, לפני שאני נפרד מהילדים והכל אני רוצה לעשות להם מסיבת סיום, אני יודע שלי ולילדי הפרוייקט לא היו הרבה ימים ביחד, אז אם עדיין אי אפשר לעשות מסיבת סיום, אז תן לי עוד כמה ימים, רק עוד כמה ימים, בבקשה,אני מבקש ממך יפה, הילדים האלה, יש להם כישרון מדהים של משחק מול קהל ואני גם עזרתי להם קצת. אתה לא יכול להפריד בינינו, בבקשה לא!"
"בסדר," אמר רם, "בסדר, אל תתחיל לבכות לי עכשיו, אני משחרר אותך עכשיו ואני רוצה לראות אותך במצלמות עם רגעים מרגשים עם ילדי הפרוייקט. תבטיח לי."
"אני מבטיח לך, הכל יהיה בסדר" אמר המדריך ולחץ את ידו של רם. המדריך יצא מהחדר של רם. דף חדש, מה אתם חושבים? המדריך מתכנן משהו? זומם משהו? את זה תגלו בפרק הבא!


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך