התאומים-4 (אחריי מיליון שנה.)

‫פרד היה במצב הפתעה מוחלטת בזמן שתאליה הייתה מסופקת לחלוטין מהמצב המביך שבה הוא נמצא‬.
"טוב, נמאס לי לשמוע אותם צורחים" אמרה תאליה והלכה לחדר של פרד. "עופי! עופי!" צעקה ונופפה בנעל, פרד קם והעיף את אודרי מהחלון.
‫אודרי שכבר הייתה רק בחזייה ותחתונים שממש החמיאו לה (רצוי לציין) הונפה מן החלון וכנראה נפלה על שיח ורדים. אך אחד מהם לא רצה להיות במקומה.‬
תאליה ופרד הציצו מהחלון, אודרי צרחה בזמן שהקוצים שרטו את בשרה.
‫בגלל הלבוש המינימלי במיוחד שלה היא נמלאה שריטות ומחלקן ירד דם. פרד ותאליה רק נהנו מהמצב. ישבו על יד החלון וצחקו על מה שקרה.‬
"רוצה שוקולד?" שאלה תאליה.
‫"בשמחה" ענה פרד. הם הלכו לאכול שוקולד בזמן שבקרע נשמעו הגניחות המוזרות של אודרי,‬
הם זללו את -כל- השוקולד שהיה במקרר, עד הקוביה האחרונה.
‫אחרי שגמרו את כל קוביות השוקולד חזרו לחדריהם. אף אחד לא נרדם בגלל שאודרי המשיכה לשבת בחוץ וליילל. יותר נכון לומר שבמקום לישון הם שכבו במיטותיהם וצחקו‬.
פתאום נשמע רעש של אמבולנס, תאליה ופרד זינקו מן המיטה והציצו לחלון.
‫מן החלון הם ראו את אודרי עולה לאמבולנס ואת כל הגברים שבתוכו קצת יותר מדי נחושים לעזור לה.‬
"הצלחנו לפצוע את אודרי" אמר פרד מסופק, הוא ותאליה נתנו כיף אחד לשני.
‫אבל אז אודרי הסתכלה והצביע אליהם. נהג האמבולנס יצא ופרד ותאליה התחבאו מתחת למיטה‬.
"אני לא רוצה למות..!" לחשה תאליה בעצב. "גם אני לא" ענה לה פרד.
‫ואז זה תקף את תאליה. כל הפך לבן ומן הלבן היא ראתה את הוריה נכנסים לבית שניהם עייפים. אבל אז הם נכנס למיטה ושכבו לישון. היא ראתה צל מעל מיטתם שעבר אחר כך למיטה שלה ולמיטה של פרד. הצל נעלם כאילו ראה אותה. ואז היא חזרה למציאות‬.
"מה זה היה?" לחשה תאליה, היא שמעה את הדלת נפתחת.
‫שניהם השתתקו. אף אחד לא זז. והדלת נסגרה. כך הם ישבו מתחת למיטה במשך שעתיים.‬
-כעבור שעתיים-
"נמאס לי" אמר פרד.
'מתיי זה יגמר?' הוא שמע את קולה של תאליה בראשו, הוא נגע בראשו ואז זה הפסיק.
‫"מה קרה לך?" שאלה תאליה כשראתה את פרד יושב ומחזיק בראשו.‬
"כלום..שמעתי את הקול שלך אומר מתיי זה יגמר" אמר פרד. "אני ראיתי את ההורים הולכים לישון, ואז היה צל שעבר על מיטתם ואז על המיטה שלך ואז על המיטה שלי ואז הוא נעלם" אמרה, שתייהם היו מבוהלים וטיפה עייפים.
‫"מה לעזאזל קורה לנו?" שאל פרד ויצא ממתחת למיטה. "גיל ההתבגרות?" שאלה תאליה‬.
"לא חושב" אמר פרד, פתאום הדלת נפתחה שוב, ושתיי שוטרים הגיעו לחדרם של השניים.
‫באותו רגע הם הצטערו שיצאו ממתחת למיטה. השוטרים הביטו עליהם במבט מבולבל.הם ציפו לשני אנשים מוזרים, גברים קרחים, שמנים, שמדיפים ריח של וודקה. במקום הם קיבלו נער ונערה שנראו יותר מבוהלים מאשר מפחידים. פרד ישר שמע את מחשבותיהם והבלבול שבהם.‬
תאליה ראתה אותם הולכים מן החדר ואז שנייהם חזרו למציאות. "עוד פעם.." אמרה תאליה. "כדאי שנלך לישון" אמר פרד. "אבל אני לא ממש עייפה.." אמרה תאליה, שנייהם החליטו לצאת החוצה להתרענן.
‫בחוץ הם ראו אודרי יושבת ובוכה על המדרכה. הם לא הצטערו על מה שעשו אבל המראה המיוסר שלה גרם להם להתעצבן ולרחם עליה בו זמנית‬.
שנייהם החליפו בגדים ויצאו מהבית, תאליה ופרד עצרו לייד אודרי. "מצטערים.." לחשה תאליה והלכה, פרד הלך אחרייה ושנייהם הגיעו לים.
‫הים היה מקום המפלט של שניהם ברגעים של בלבול ואי נוחות. הגלים הסבו להם שמחה ורוגע. השלווה של הים בשעות אלא הייתה מופלאה עד כדי גיחוך ושם פרד ותאליה חוו את כוחם במלוא כוחו. תאליה ראתה את העתיד שלה ושל פרד מול פניה. יהיו להם ילדים לכל אחד שניים. לפרד יוולדו תאומים זהים. ולה שתי בנות. פרד ראה את המחשבות של כל אחד ברדיוס של 10 קילומטרים ואפילו שינה מספר דעות. זה היה הרגע הכי מוזר ומספק בחייהם‬.
תאליה ופרד נתנו לעצמם סטירה בראש, הם ראו דוכן גלידה ריק, ולא חשובו פעמיים והלכו לגנוב גלידה.