התאמה מושלמת- פרק 3: עוגה בטעם מתכת (מוקדש לkarinrin55)

ביתם של לוק ונייט, חדרו של לוק

לוק עומד מול ארונו הפתוח במכנסיים אלגנטיים שחורים ונעליים שחורות אבל בלי חולצה. הוא מתבונן ארוכות בקולבים עם החולצות האלגנטיות שלו הוא לבסוף בוחר חולצה לבנה ופשוטה ולובש ז'קט אלגנטי מעליו
"לא הבחירה הראשונה אבל אין מה לעשות" אמר לעצמו ומשך בכתפיו, הוא יצא מחדרו והלך לכיוון חדרו של נייט, הוא מצא את אשלי שמה מה שנראה כמו טוש שחור על עפעפיה ואת נייט מנסה בכישלון רב לקשור את עניבתו האפורה עם הפסים מעל חולצתו האפורה. הוא לבש מכנסיים אפורים ונעליים לבנות, אשלי לבשה שמלה לבנה עם קפלים בחלקה העליון ומשוחררים בחלק התחתון עם חגורת סאטן שחורה על מותניה, היא לבשה עקבי סנדל שחורים ועגילים כסופים וארוכים שנראו כמו טיפות גשם שיורדות בלילה. לוק הלך לכיוונו של נייט לקח את העניבה מידיו של נייט קשר אותה מסביב לצווארו והלביש אותה עוד פעם על נייט
"יותר טוב עכשיו?" הוא שאל והסתובב ליציאה של החדר
"אני צריך לעשות פה הכל נכון? קדימה שלא נאחר מסיבה" הוא אמר וסימן לנייט ואשלי לבוא אחריו. הם ירדו לחניה המקורה ולוק לקח מהתיבה הקטנה שליד הדלת את המפתחות לאוטו שלו, הוא הוריד את הכיסוי מהרולס רויס האדומה שלו עם הגג הנפתח וליטף את מכסה המנוע
"אני יושבת מקדימה!" הצהירה אשלי והתיישבה במושב לידו לוק התניע את האוטו ונייט קפץ למושב האחורי, בגלל העובדה שלא הייתה דלת למושב האחורי לוק לא התרגז.
"אם מגיעים מגיעים בסטייל" נייט אמר כשאשלי הוציאה מתיקה הקטן והלבן מראה ושמה אודם אדום על שפתיה, היא החזירה הכל לתיק והסתובבה אל נייט
"יש עוד דרך להגיע למסיבות?" היא שאלה ונשקה לאפו והשאירה כתם אדום עליו, לוק צחק ופתח את דלת החנייה והתחיל לנסוע לבית של ויקטוריה.
כשיצאו מהשכונה הקטנה שלוק גדל בה כל חייו אשלי הפעילה את מערכת הסטריאו שנייט התקין ללוק במכונית ושמה דיסק של קווין. לוק חייך והתחיל לשיר ביחד עם אשלי את השירים שהתנגנו עד שהם הגיעו לביתם של ויקטוריה ודניאל, אשלי ונייט יצאו ונכנסו לבית הפרטי שדמה יותר לאחוזה. לוק חנה בהמשך הרחוב וכשבא לצאת מהרכב הרגיש כאב מוזר מעל עורפו
"כנראה מתחתי שריר או משהו" אמר לעצמו ויצא מהמכונית ונעל אותה. הוא דפק על דלת ביתם של ויקטוריה ודניאל ושמה צפצוף של אינטרקום, הוא לחץ על הכפתור והתחיל לדבר
"נו ויקטוריה תתני לי להיכנס, זה לא מצחיק כואב לי הראש" הוא שיפשף את עורפו וסובב את ראשו, הוא שמע זמזום של אינטרקום ואז את קולה של ויקטוריה
"אני אתן לך להיכנס אם תגיד לי את כל שמותם של הגזים האצילים" נשמעו צחקוקים ואז דממה
"את לא רצינית" אמר לעצמו ולחץ על הכפתור בשנית
"טוב אז יש הליום ונאון ורדון וקסנון וארגון ו…" הוא עזב את הכפתור וניסה להיזכר בגז האחרון כששמע את דניאל באינטרקום
"קדימה לוק, אני בטוח שסופרמן היה פותר את זה כבר" לוק צחקק מהמבטא האמריקאי של דניאל כשהוא אומר סופרמן, לוק נשם עמוקות ולחץ על הכפתור
"וקריפטון, יופי של רמז דניאל" הדלת נפתחה וויקטוריה עמדה שם, עם שמלה בצבע ירוק כמו עיניה ושיערה הזהוב עסוף בצמה שנראתה כמו זנב של דג, היא חייכה ופשטה את ידיה כאילו קוראת לחיבוק, לוק חייך ונכנס פנימה הוא סגר את הדלת מאחוריו וחיבק את ויקטוריה. דניאל הופיע מאחוריה והושיט את ידו ללחיצת יד לוק עזב את ויקטוריה ואחז בידו של דניאל ודניאל משך אותו לחיבוק כשהוא צוחק קלות
"אתם האמריקאים אני אף פעם לא אבין אתכם" לוק אמר והתהלך לעבר החצר הענקית בצד השני של הבית, האור סנוור אותו מעט אבל הוא הסתגל אליו במהירות ומרחוק הוא ראה את מייק
"מייקי! איך הגעת לכאן?" הוא צעק ונופף אליו כשמייק סובב את ראשו כדי לחפש את האיש ששם אותו במצב הלא נעים הזה, כשראה את לוק הוא חייך קלות והניח את כוסו שהייתה חצי מלאה בויסקי הוא התקדם לעבר לוק והניף את ראשו כדי להעיף את שיערו השחור מעיניו הירוקות-כחולות. כשהגיע אל לוק הם התחבקו וטפחו אחד לשני על הגב,
"אתה יודע הלכתי והלכתי ואז פתאום ראיתי את הבית של ויקטוריה וחשבתי לעצמי, רגע היום יש מסיבת קוקטייל אצל ויקטוריה ודניאל! איזה מזל שאני לבוש בהתאם" הוא אמר וגיחך קלות
"כמו כל הפעמים שרדפת אחרי ליידי-בויז בתאילנד?" לוק ומייק שמעו קול מוכר מאחוריהם והסתובבו, קלואי עמדה שם עם כוס מלאה במשקה אדום כתום והרבה קרח בשמלה קצרצרה שחורה וסניקרס שמצוייר עליהם ליל הכוכבים של וינסנט ואן גוך, תמיד ידעה איך לתפוס את תשומת הלב של האנשים שיערה חלק וארוך יותר מהרגיל בגלל שלא לבשה עקבים שיערה כמעט נגע ברצפת העץ
"קלואי" לוק אמר והיטה את ראשו בשמחה וחיבק אותה חזק, הוא צחק וניסה לא לשבור אותה בגלל היותה כל כך רזה
"נעים לראות אותך קלואי, איך החיים באוניברסיטה? ומה קורה עם בראד?" אמר מייק ולחץ את ידה הפנויה, הוא הלך וחיפש את כוס הויסקי שלו והשאיר את לור לבד כדי לקבל את התשובה
"טוב, אני מקווה שתעביר לו את התשובות לבד. אז אני עדיין עובדת על הדוקטורט שלי ובראד ואני מחפשים בית קטן או דירה לעבור אליה" היא חייכה בזריזות והלכה חזה לשאר האנשים שהיו בחצר, לוק הלך לבר וביקש ג'ין וטוניק הוא הסתובב ונישען על בר מתבונן במתרחש ומחייך
"הנה המשקה שלך אדוני" הברמן אמר, לוק הודה לו ולגם מהמשקה, הוא שמע נקישות על זכוכית והסתובב לכיוון הקול, דניאל הניח את כוס היין שלו והתחיל לדבר
"טוב, אין לי מושג למה נקשתי על הכוס כרגע. פשוט תמיד רציתי לעשות את זה" כולם צחקו קלות, גם לוק
"אנחנו נגיש אוכל בקרוב אבל בינתיים תהנו מהעוגה שהכנתי בעצמי" הוא חייך וויקטוריה העירה
"זה בסדר הוא לא הכניס לשם שום דבר רעיל" כולם צחקו עוד פעם ולוק ניגש לקחת לעצמו חתיכה מהעוגה, הוא הניח את החתיכה על צלחת והלך לכיוון ויקטוריה ודניאל
"אז. מה אתם מתכננים בזמן הקרוב?" הוא שאל ולקח חתיכה מחתיכת העוגה, הוא לא הבין מה הטעם המוזר שהיה לעוגה אבל הטעם עבר וחיכה לתשובה כשהמשיך ללעוס את החתיכה
"האמת שאין לי מושג, מה חשבת לעשות דניאל" ויקטוריה ניענעה את ראשה והסתכלה על דניאל, לוק לקח עוד חתיכה והרגיש עוד פעם את הטעם המתכתי והמוזר
"הוא נכנס לדניאל באמצע המשפט ושאל
"תגיד מה שמת בעוגה הזאת? יש לה טעם של מתכת אחי" הוא אמר ונגס במשהו קשה ונאנק מכאב, דניאל נבהל וטפח בחוזק על גבו של לוק עד שלוק הוציא את הדבר מהפה שלו. הוא לקח מפית וניגב את העיגול המתכתי שהיה בתוך העוגה והביט בו. זאת הייתה טבעת עם יהלום קטן וירוק עליה, הוא הביא לדניאל את הטבעת וניגב את פיו.
"כן, לא ציפיתי שזה יקרה ככה אבל זה עדיין דך טובה לקבל אותה" הוא אמר וכרע על ברך אחת מול ויקטוריה שהתרגשה כל כך שבקושי יכלה לנשום
"ויקטוריה, ויקי שלי. האם תינשאי לי?" הוא שאל והחזיק את הטבעת מולו
"כן! כן, כן אלף פעמים כן!" ויקטוריה אמרה וחיבקה את דניאל
"אבל אני חושבת שאני אענוד את הטבעת אחרי שנוריד ממנה את כל חיידקי לוק שנמצאים עליה"
"היי! אני בחור היגייני, אני מצחצח שיניים בקביעות" לוק אמר וטפח על שכמו של דניאל
"ועוד משהו, מזל טוב"