ואם לא? – פרק 1 (המשך ל"ואם לא? – הקדמה)
תקציר ההקדמה
ואם לא?
ואם זה לא היה ר4וקה אז מה היה קורה?
שירלי קיבלה שד מיוחד שיכול לענות על כל שאלותיה….
פרק 1
שירלי לא יכלה לספר את מה שקרה לה אחד אבל הייתה חייבת להוציא את זה.
לשירלי היה רעיון.
"אמא משעמם לי, אני רוצה להזמין חברה" אמרה שירלי לאמא שלה.
"את רוצה להתקשר לרוני?" אמא השיבה לה.
"כן" היא אמרה.
"שדי, עצור את הזמן!" היא קראה בקול. הזמן נעצר. "שדי, מה יקרא?" היא שאלה. "בואי תסתכלי בסרט, שירלי" אמר והראה לה סרט בו רואים מה יקרא. היא ורוני יריבו ולא ישובו להיות חברות.
"מה יקרא אם אני יאמר לא?" שאלה שירלי. "את תלכי אל שירן" הוא אמר.
"אז אני רוצה לשנות!" אמרה.
"אפ אפ אפ קודם כל המחיר" הוא אמר לשירלי.
"זה בדיוק מה שריציתי…" אמרה שירלי בערמומיות ושדי לא הבין מה קרה.
"היוש שירן!" שירלי אמרה בשימחה.
"שירן, משהו חדש או מוזר קרה לך היום?" היא אמרה בטון רומז.
"לא הבנתי….." שירן לא הבינה.
"לא משנה……." היא אמרה.
הם דיברו ושיחקו ביחד.
"שדי, עצור זמן!" שירלי קראה בקול. כאשר בילדים אומרים את זה אז מי שלידם לא שומע את זה.
בו בזמן שירן קראה בקול: "שד, עצור זמן!" הן שמעו אחת את השניה.
"יש! זה עבד!!!" שירלי קראה בשימחה.
"מה? מה עבד?" קראו שירן, שדי והשד שקיבלה שירן שעוד לא ידעה את שמו.
"אני יכולה לספר לך!" שירלי ממש חבקה אותה.
"אני שלחתי אליך שד וככה אנחנו לא יכולות להסתיר את זה!"
תגובות (6)
היי לכותבת,
יש לי מספר הערות לגבי הסיפור. אני מקווה שתקחי את כולן ברוח טובה – ביקורת בונה יכולה לעזור, והיא במיוחד תעזור, אם תעקבי בסבלנות אחר ההערות ותנסי ליישמן.
הדבר הראשון, שהכי הפריע לי בעולם, היה העובדה שהסיפור, הוא בעצם רק היסודות לסיפור. אין תיאורים, אין פירוט, אין הרחבה. זה לא סרט, שבו הכל נמצא לך על המסך, ואת רואה. זה סיפור. ובסיפור כדי לעניין את הקורא, או להרשים אותו, או לרגש אותו, צריך לתאר מחשבות, רגשות וחפצים בצורה יצירתית וייחודית. את לא צריכה להגזים ולתאר כל אטום בסיכה של מישהי, או לתאר כל חוט בסוודר. אבל מומלץ להוסיף תיאורים.
בנוסף, המבנה מאוד מפריע. השורות קצרות ולא קורצות לעין. אחרי נקודה, אין צורך להכניס "אנטר". תנסי לפתוח את אחד מהספרים שיש לך בבית: אני מבטיחה לך שזה בסדר לא להפוך סיפור זורם לסיפור קטוע. סימני פיסוק נכונים במקומות דרושים גם יוכלו לסייע לך. כתיבה קולחת, בדרך כלל תסקרן את הקורא. הוא יירצה לקרוא. ואם הוא לא יירצה, הפסד שלו. אבל לקרוא טקסט מבולגן ולא מתואר, אלא פשוט חסר טעם, זה לא משהו שהרבה יסכימו לעשות.
מה שאני ממליצה, זה לקחת ספר, אפילו ספר כמו הארי פוטר (שאני לא תומכת בו מי יודע מה), או אריק רקס, ולרפרף על פני הסיפור. לראות איפה רושמים תוארים, ואיך רושמים אותם. לראות את מבנה השורות, ואת סימני הפיסוק. זה יכול מאוד לסייע לך בהמשך הדרך.
אם את מעוניינת לראות דוגמאות באתר, אני ממליצה לך לראות את הסיפורים של "החולמנית". הכתיבה שלה מקסימה, ושווה לקחת דוגמה ממנה.
בהצלחה! חזק ואמץ.
אבל זאת לא ההתחלה. זה המשך.
עשיתי גם הקמה לסיפור אתמול.
אה כן ובספר זה גם קטוע כאשר יש שיחה
ודבר שלישי,
אני קוראת ספרים
תמשיכי. או שאני אבכה :'(
והארי פוטר זה יפה! גם אני שנאתי את זה לפני כמה חודשים, אז ראיתי את את הסרט הראשון וזה השתנה!