ורד שחור-פרק 18

White dress 06/06/2014 857 צפיות 4 תגובות
D:

הייתי קשורה לשלשלאות הרבה יותר כבדות ולוחצות,והרגליים שלי היו קשורות היטב.
"חתכו אותה" הורתה סטפני והמצלמה הייתה עלי,הם חתכו אותי לכל אורך גופי רק חתכים הרבה יותר אורכים ועמוקים מהחתכים בפעם הקודמת,נאנקתי.
"תנעצו את הזכוכיות ברגליים" הרותה עכשיו.
צרחתי,זה היה נורא כל כך,הם נעצו את הזכוכיות בתוך הבשר שלי.
"לשתות" אמרה עכשיו.
הם שתו ממני,שתיים שתו משני צדדי,לא הרגשתי הרגשה יותר נוראה מזו.
צרחתי,"ע-עזבו א-אותי" אמרתי,קופאת מקור.
"הו אלין המתוקה" היא החזיקה את סנטרי כמו שויקטור היה מחזיק וחייכה חיוך ארסי אך מושלם באופן מפתיע.
"אנחנו לעולם לא נעזוב אותך.את תמותי בייסורים קשים לצערי".
"מ-מה א-א-את ר-רוצה מ-מ-ממני?"
"את יודעת טוב מאוד" נהמה,"ועכשיו…גם נקמתו המתוקה של ויקטור"
ניסיתי להשתחרר מהשלשלאות אבל היא חנקה אותי וציפורניה התחפרו בתוך עורי,"ושלא תחשבי לברוח"
נהמתי לעברה,"א-את ל-לא ת-תגידי ל-ל-לי מ-מ-מ-מה לע-עשות!"
"כן,אני כן" היא נעצה בי מבט והתרחקה,"להטביע".
הם הכניסו אותי שוב לאקווריום הזה אבל הפעם הייתי הרבה יותר חלשה ולא יכולתי להלחם,או שכן.
נלחמתי לנשום וכשהם הוציאו אותי התנשמתי והקאתי,ברגע שאחד מהם בא לכלוא אותי חזרה בעטתי בו,הוא נפל והנפתי את ידי. הם התקפלו במהירות וזעקו.
"א-א-אני מ-מ-מזהירה א-א-אתכם" צרחתי.
ופתאום הרגשתי משהו קר על עורי,"אל תזוזי או שתמותי" שמעתי את סטפני.
עצמתי את עיני,'שיכאב לה.אני רוצה שיכאב לה'
ופתאום היא התקפלה,אני יכולה לשלוט בזה גם דרך המחשבה.חייכתי חיוך ניצחון.
"א-א-יפה א-א-אמא ש-ש-שלי?"
"קומה שנייה" אמרה בפחד.
יצאתי משם ונעלתי מאחורי את הדלת הכבדה.
הייתי קפואה ופצועה מאוד.הייתי חייבת עזרה.
'דיימון'
'אלין! מה קורה איתך?'
'לא טוב.ממש ממש ממש לא טוב.אני צריכה שתגיע'
'איך איפה את?'
נשכתי את שפתי ועצמתי את עיני,ניסיתי להיזכר לאן לקחו אותי,מה המראה האחרון שראיתי כשהתחלתי להתאושש.
'אני עמוק עמוק עמוק עמוק ביער דיימון.מאוד עמוק.כשתמצא בקתה כזאת מעץ אני שם'
הרגשתי אותו,כאילו אני הוא לרגע-רגשות של פחד-התרגשות-עצב-אנדרנלין.
הקאתי על הריצפה ובכך חשפתי את עצמי ללהקת ערפדים.
"א-אל תתקרבו" הושטתי את ידי והם התקפלו מעט,כבר התחלתי להיות חלשה מידי אבל הם רק הצביעו על הקומה השנייה.
"מסע קומנדו" אמרתי לעצמי בחיוך ניצחון.
"היא…היא היא שם" אמר אחד הערפדים,והסתכל עלי בזוועה.
"עיניתם אותה?" שאלתי בכעס.
"לא לא לא בכלל לא" הוא אמר מבוהל.
התגברתי על הקור ועל יכולות הגמגום שלי,"באיזה חדר היא?"
"בחדר השני משמאל"
"מה עשיתם לה?"
"כלום,השכבנו אותה ועילפנו אותה,היא בסדר"
"החדר נעול?"
הוא הנהן.
הושטתי את ידי,"מפתח"
הוא שתק לרגע,פערתי את עיני,"מפתח!"
הוא הושיט לי אותו בפחד.
"תודה" כשלתי במדרגות ונכנסתי לחדר.
"אמא!"
אבל היא הייתה מעולפת,על שידה לידה היו מים.כמה נוח.
שפכתי אותם עליה והיא התעוררה,"אלין!"
"אמא…תוציאי אותנו מפה…"
"הם חזקים מידי ואת…" היא התחילה לומר.
נפלתי על הריצפה,"אני בסדר אני קצת חלשה"
'אנחנו בדרך אלין,תחזיקי מעמד' שמעתי את דיימון בראשי.
'תגיעו מהר'
'את סומכת עליי?'
'אני מהססת'
שמעתי את הגיחוך שלו,גם ממרחק קילומטרים.
'אני מגיע אלין.אני מגיע'


תגובות (4)

I'm addicted to you!!!!!

06/06/2014 22:23

תמשיכי!!!

06/06/2014 22:24

דיימון המושלםםם(:
והם השכיבו את אמא של אלין?*-*
ותמשיכייייי

06/06/2014 22:35

תמשיכיי דחוף! סיפור פשוט מושלם!!
אני מכורה אליו!!
Go Damon ♥ Go Alin ♥

06/06/2014 23:35
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך