חטיפה פרק 11

"כן הוא…" המנהלת המשיכה לומר… "הוא התקבל אבל…"
"מה אבל?! הוא אחלה ילד מה הבעיה לקבל אותו פשוט?" עניתי למנהלת.
"חמודה אין עליו שום פרטים…"
"נו בסדר אבל בטוח יש לך עוד ילדים כאלה לא?!"
"כן יש עוד ילדים כאלה מותק… אבל אני יודעת איפה הם היו קודם היכן הם גדלו… וכו'"
"אבל אמרת שהוא בכול זאת התקבל לא?" שאלתי מסוקרנת.
"תכנית כן… שיבוא אליי מחר עם מזוודה… אני אבדוק אותו…" המנהלת אמרה וניתקה. רק פחדתי שהיא תמשיך לשאול כול מני שאלות כאלה… מה אני יענה לה?!
"התקבלתי?" סאם שאל מסוקרן.
"כן… היא פשוט תוהה מאיפה אתה בה…." גמגמתי.
"טוב… היא אמרה עוד משהו?"
"טוב היא רצתה שתבוא אלייה מחר בבוקר…עם מזוודה והכול שתוכל לבחון אותך…"
"לבחון? מה…. מתי? באיזה שעה?"
"היא לא אמרה… תבוא בשבע…"
"ו… מה עם פיטר…?"
"די תפסיק לחשוב עליו חשבתי שהתגברנו על המנוול הזה לא?"
"איך אפשר?!"
"טוב כנראה שאי אפשר אבל אנחנו נסתדר…."
"טוב… אני הולך לישון אני כבר עייף…" סאם אמר ופיהק באוזמנית.
"לילה טוב… אני נשארת קצת ערה…" אמרתי והתישבתי על הספה בסלון. חשבתי עד כמה שסאם נחמד… לא עושה שטויות גבוה… עם עיינים חומות כאלה… רגע…. אני… אוהבת אותו? חשבתי והסתכלתי עליו עולה במדרגות. אוף די… תפסיקי את סתם הוזה… זה כבר ערב אנחנו עייפים… חשבתי לעצמי. או שאולי אני באמת? אוהבת…. היה צילצול בטלפון שתקע אותי במחשבותי… רצתי לטלפון ועניתי.
"הלו?"
"היי ג'סיקה מותק…" שמעתי קול מוכר אבל היה קשה לזהות… "זה אבא…" גמגם…
"אני עסוקה…" אמרתי בזלזול.
"חכי! אני…"
"אתה מה?!"
"מותק אני מצטער…הכסף בילבל אותי אני… לא יודע מה קרא לי… "
"אני יודעת מה קרא לך… אתה התחרפנתה… זה מה שקרא…" אמרתי ובאתי להחזיר את הטלפון למקום…"
"חכי ג'סיקה… אני דיברתי עם פיטר הוא לא יתריד אותך יותר הוא הבטיח…"
"והוא לא הבטיח שגם אתה תפסיק להתריד אותי!" אמרתי ושמעתי שקט מהצד השני… שמעתי רק שאבא מתנשף…
"ג'סיקה אני מצטער… את לא תסתבכי יותר לעולם עם יצור כמהו…"
"אני מקווה… ואני גם מקווה שאתה לא תתקשר אלי יותר מהכלא…." אמרתי בגמגום ובאתי לבכות…
"פשוט תני לי את אמא…"
"מה כדאי שתטריד גם אותה?!" צרחתי.
"ג'סיקה מי זה?!" אמא ירדה במדרגות…
"זה אבא אני כבר גמרתי איתו את השיחה!" צעקתי לטלפון והעפתי אותו לאמא. אמא ענתה לאבא והם דיברו, לא הצלחתי להקשיב לשיחה שלהם פשוט עליתי לישון…

המשך יבוא…