חטיפה פרק 6

סאם התנשף ואמר…
"טוב נו בסדר אני אשאר… אבל את זאת שמסתבכת עכשיו…"
"בסדר, בסדר שמענו…" עניתי לו.
"אז מה עושים עכשיו?" שאל באי ידיעה,
"יש לי רעיון בוא בנתיים נלך לרשום אותך לפנמייה? מה אתה אומר?" שאלתי אותו.
"טוב עם זה מה שיש לעשות בנתיים…"
הלכנו בהמשך הרחוב והמשכנו לדבר.
"מה נעשה עם העניין של אבא שלך?" סאם שאל בסקרנות.
"לא יודעת, אולי אני פשוט אגיד לאמא שלי שאנחנו לא יודעים איפה הוא…"
"ומה איתנו? נלך לפיטר?" טאם שאל בפחדנות.
"לא…" עניתי ביאוש.
"אבל מה עם אבא שלך?!" הסתכל עליי,
"אני לא יודעת סאם…"
"מה לא יודעת?!"
"לא יודעת טוב! בוא צריך לפנות לרחוב הזה ונגיע לפנמייה…"
"את לא רצינית…"
"אני כן! עם אני אחזור לבית הנטוש אז מה יהיה איתך?!"
"אני אחזור לעבוד אצלם… זה בסדר מבחינתי!"
"באמת?!"
"אז אולי אני קצת מפחד מלחזור אבל אני לא מוכן שאת גם תיכנסי לסיפור הזה לעבוד אצלו…"
"בוא הגענו… נלך לרשום אותך…"
"אז את עוברת נושא כיאלו?!"
"כן! אני לא צריכה להסתבך בצרות שאבא שלי עושה ואתה יודע מה זה עניין של אבא שלי ולא שלי אז אני לא מוכנה עוד פעם להיכנס לסיפור שלו… פיטר לקח את מה שהוא, אבא שלי. סוף סיפור…"
שנינו שתקנו, סאם פחד לדבר איתי על הנושא עכשיו אז הוא פשוט שתק…
היינו בכניסה לפנמייה והשומר לפנינו. התקרבנו לשומר אבל השומר עצר אותנו מלהכנס ושאל: "כן בבקשה במה אפשר לעזור?" חשד בנו השומר.
"הידיד שלי רוצה להרשם לפנמייה ה… אההה… מדהימה הזאת!! אפשר להיכנס?"
"תשמעו חברלך זה לא ככה שאתה בה הולך להרשמה ויוצא… יש הרבה תהליך לפני.." השומר אמר…
"אדוני אנחנו בסך הכול רוצים לדבר עם המנהלת, זה לא יקח הרבה זמן…" סאם אמר, השומר סימן לנו להיכנס וביקש מאחד המורים ללוות אותנו.
"זה בסדר אני יודעת את הדרך אני תלמידה כאן" אמרתי למורה והמשכנו ללכת. עלינו במדרגות פנינו שמאולה ומצאנו את חדר המנהלת. דפקתי בדלת והמנהלת אמרה להיכנס.
"אהה ג'סיקה.. תלמידת ח' במה אפשר לעזור?" אמרה המנהלת.
"באתי לרשום את ידיד שלי לפנמייה… אפשר?"
"כן זה אתה ילד?" המנהלת שאלה.
"כן… היי" סאם חייך חיוך מזוייף.
"טוב אתה בא לבד?" שאלה המנהלת.
"כן אין לי הורים…"
"אוקיי… אז מאיפה באתה?"
"הוא גר איתי המנהלת.." עניתי לחפות עליו"
"אההה אמא אף פעם לא אמרה לי שיש אצלכם עוד ילד בבית…"
"כן אמא לא משתפת אף אחד…" עניתי.
"טוב מלה את תופס ההרשמה… את יכולה ללכת בובנת…" המנהלת אמרה ונפנפה אותי החוצה וסגרה מיד אחריה את הדלת. חיכיתי בחוץ עד שיצא… לא רציתי ללכת בלעדיו… חיכתי בסבלנות לדעת עם סאם מתקבל לפנמייה…

המשך יבוא…