חייבת לגלות פרק 3 – סיפורה של האמא, המשך!

כשאלכסנדרה הייתה בת 19 נהרגו הוריה בתאונת דרכים, לא היה לה מישהו לדבר אתו, מישהו שידאג לה, והיא הייתה בודדה לגמרי.
היא לא ידעה מה לעשות עם עצמה ולפעמים אף ניסתה לשים קץ לחייה.
היא הייתה בדיכאון מתמשך ולא הצליחה לצאת ממנו.
בעקבות ניסיונותיה להתאבד נכנסה אלכסנדרה לבית חולים לחולי נפש, שם עזרו לה להתמודד עם הצרות.
אלכסנדרה שנאה את משך שהייתה בבית החולים וניסתה לברוח מספר פעמים אך לא הצליחה.
לבסוף היא ויתרה והשתקמה ושוחררה מבית החולים בגיל 20 אז, פגשה אדם בשם מאור שהחזיר את האור לחייה.
מאור היה גבר חסון, אחד שמושך תשומת לב מכולן, ואלכסנדרה התאהבה בו.
במשך זמנם יחדיו סיפרה אלכסנדרה למאור על עברה ומאור סיפר לה את עברו כאשר יצאו יחדיו למסעדה.
"את יודעת אלכסנדרה, מעולם לא הרגשתי מה שאני מרגיש אתך" אמר לה מאור.
"מה אתה מרגיש?" שאלה אלכסנדרה.
"אני מרגיש שאני יכול לספר לך הכל, את העבר שלי אותו הכחשתי שנים" אמר מאור.
"אם אתה רוצה, אתה יכול לספר לי" ענתה אלכסנדרה.
"אני אספר. האמת היא שאני ילד יתום, הורי נהרגו מפיגוע בהיותי בן 3 ואומצתי על ידי משפחה מרושעת שהתעללה בי. אני לא יודע לקרוא ולכתוב, מעולם לא הייתי בבית ספר, וכבר בהיותי ילד קטן הייתי חייב לדאוג לעצמי. למעשה, יצאתי לרחוב בכדי לבקש תרומות ושמרתי חסכונות על מנת שאוכל לעזוב את הבית כשאגיע לגיל 18. בגיל 18 עברתי לגור לבד בדירת חדר קטנה הממוקמת לא רחוק מכאן, והיום אני לומד לקרוא ולכתוב באנגלית כדי שאוכל לעבור לחו"ל. לדעתי, רק שם אוכל להצליח." סיפר מאור לאלכסנדרה שהחלה לדמוע.
"היי, למה את בוכה?" שאל מאור את אלכסנדרה.
"אני דואגת לבתי" היא אמרה.
"יש לך בת? את נשואה?" שאל מאור בפליאה.
"לא, האמת שבתי הגיעה לעולם כטעות. נכנסתי להריון מאיזה ילד כשהייתי בת 16 ולאחר שהיא נולדה גיליתי כי אותו הילד בוגד בי. אני עזבתי אותו וגידלתי את הילדה לבדי במשך חודש, אך לא הצלחתי להמשיך לגדל אותה ומסרתי אותה לבית אומנה. אחרי חצי חודש היא אומצה ומאז לא ראיתי אותה עוד. מה אם בתי נמצאת למשפחה שמתעללת בה? אני לעולם לא אסלח לעצמי על מה שעשיתי, הייתי צריכה להשאיר אותה איתי…" היא עצרה את דבריה והתחילה לבכות.
"היי אלכסנדרה, את לא עשית משהו לא בסדר, עדיף לילדה לגדול במשפחה אומנת, משפחה שבאמת תהיה מסוגלת לגדל אותה ותמשש את כל צרכיה של הילדה. ילדה בת 16 לא יכולה לגדל בת מהסיבה שהיא עצמה צריכה שיחנכו ויגדלו אותה. את עשית בשכל אז ואת ממש לא צריכה להאשים את עצמך שעזבת אותה. חוץ מזה, מי אמר שהיא תגדל למשפחה רעה? יכול מאוד להיות שיש לה הורים שאוהבים אותה. תקשיבי לי אלכסנדרה, תמשיכי הלאה, הכל בסדר וככה זה ימשיך להיות. ועכשיו, את כבר לא לבד, אני פה אתך ואני לא אעזוב." מאור לקח את ידה של אלכסנדרה והחזיק אותה.
"תודה מאור, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיך, תודה" אמרה לו אלכסנדרה.
מאוחר יותר מאור ליווה את אלכסנדרה הביתה ונשק לה, כך בעצם הם הפכו לזוג.
אלכסנדרה ומאור אהבו אחד את השנייה מאוד ובגיל 21 הציע מאור לאלכסנדרה נישואין, אך אלכסנדרה סרבה.
היא טענה כי למרות אהבתה למאור היא לא מסוגלת לשכוח את עברה, ושהעובדה שיש לה ילדה מגבר אחר מציקה לה. מאור הבין אותה ונשאר לצידה, וכעבור שנה הוא הציעה לה נישואין בשנית. הפעם, אלכסנדרה נענתה להצעתו ובגיל 22 הם התחתנו.
מאור סיים את לימודיו בגיל 24 וכעבור שנה התקבל לעבודה בחו"ל.
"בואי איתי" אמר מאור לאלכסנדרה.
"אני לא יכולה, אני לא יכולה לעזוב את הארץ, אני גדלתי בה ואני לא יכולה פשוט לנטוש כאן הכל ולעבור לחו"ל. שיהיה לך בהצלחה" היא ענתה לו.
"אז את אומרת לי שאנחנו נפרדים?" הוא שאל.
"אני לא רוצה להיות זאת שתשבור לך את החלום, אני שמחה שהכרתי אותך, למדתי ממך המון, שמור על עצמך." היא אמרה לו וניסתה לעצור את דמעותיה.
לאחר מספר ימים הם התגרשו ומאור עזב את הארץ.
אלכסנדרה שוב נשארה לבדה וכתוצאה מהבדידות היא חזרה שוב לעצב והדיכאון שלה.
היא חשה ברע במשך 3 שנים אשר בסיומן, בגיל 28, מחקה אלכסנדרה לגמרי את עברה והתחילה חיים חדשים. הכסף שהיה לאלכסנדרה כתוצאה ממות הוריה החל להיגמר ואלכסנדרה יצאה לעבוד בגן ילדים, שם הרגישה שוב מאושרת. אך גם אז, היא עדיין לא הכירה חברים.
בגיל 33 היא פוטרה מעבודתה ומצאה עבודה בגן נוסף בו היא הכירה גננת נחמדה והן הפכו לחברות. אותה הגננת גרה ברחוב של אלכסנדרה, רחוב השלום 324, שני בניינים לפני אלכסנדרה. הן הסתובבו יחדיו כל הזמן ונהנו מהחיים.
ועכשיו, כשאלכסנדרה כמעט בת 35, דופקת ילדה בת 18 על דלתה:
"אמא?" פנתה הילדה לאלכסנדרה.
"את מזהה אותי?" היא שאלה.
"לא, אנחנו מכירות?" שאלה אלכסנדרה.
"את אלכסנדרה מושנוב, ואת הבאת אותי לעולם ביחד עם מוטי זמר. נעים לפגוש אותך, אני אושרת, הבת שלך".

-המשך יבוא-