חייה של אמנדה- פרק 5

אוהבת לכתוב סיפורים:) 18/06/2012 12 תגובות

זה קצר.
מה אכפת לי.
תגידו תודה שאני ממשיכה בכלל.
חוחו.
ביי.
:)

"את חתיכת %$&@#@%" קיללתי אותה.
אני מעדיפה שלא לכתוב לכם מה אמרתי לה.
היא חייכה חיוך קטן ושטני,
לא הבנתי למה היא מחיכת…
ואז שמעתי את זה: "אמנדה! תתביישי לך! את מקללת את בת דודתך בביתה?!" שצעתי את אימי צועקת עליי.
הסתובבתי לאט לכיוון הדלת וראיתי את אימי, דודתי ואת לרין עומדות בכניסה לדלת.
"את מקורקעת." הוסיפה אימי.
אוף!!!!!!!!!!!!!!! איזה באסה…!!
אימי ודודתי יצאו מהחדר ולרין הפריחה נשיקות באוויר לאנה ולאחר מכן הלכה גם היא.
"אופסי.." גיחכה אנה.
"אויי…סתמי…" מלמלתי ויצאתי מהחדר.
רציתי ללכת לים… להירגע קצת…
ירדתי למטה, ופתחתי את הדלת הכניסה\יציאה.
"אמנדה, לאן את הולכת?" שאלה לרין, "אסור לך לצאת מהבית."
"לרין צודקת." אימי חיזקה את דבריה של לרין.
פתאום אנה באה, "אני הולכת לחברה." הודיעה.
"גררר.." כעסתי על כולם.
עליתי בחזרה לחדר ושמעתי צפצוף.
זה היה הפלאפון של אנה, היא קיבלה סמס.
פתחתי את ההודעה וכתוב בה: "אז את באה, נכון?"
"לא באלי לבוא אלייך." שלחתי.
"אע? למה?"
"כי לא באלי!"
"פחח.. נהיית סנובית."
"אני?! סנובית?! שלא נדבר עלייך!"
"את אומרת שאני סנובית?"
"כן."
"ואת…..סנובית בדיוק כמו אמנדה!"
אל תדברי ככה אל אמנדה.. היא חמודה.."
"אע?"
"כן! אני אוהבת אותה! היא יותר נחמדה ממך זה מה שבטוח!!"
"שיהיה…"
"ביי."
המשימה שלי הושלמה!
אוי, אני רק מחכה לראות את אנה כשהיא תחזור לבית….

לאחר כמה דקות נשמע שמישהו פותח את הדלת וטורק אותה חזק.
זאת כנראה אנה.
היא צרחה ועלתה במהירות למעלה.
שיט! שכחתי למחוק את התגובות! היא תדע שאני שלחתי לה אותם!
היא נכנסה לחדר, והפעם זה היה תורי לחייך לה חיוך שטני.
"מה יש לך?" היא שאלה.
"כלום. יש לי מצב רוח טוב." עניתי.
היא לקחה את הפלאפון שלה ו………………
-ההמשך יבוא.. אם תרצו בכך-