חייה של ג'סי! פרק 2

"היי ג'ס, למה לא הגעת לארוחת הערב?" שאלה אותי ורוניקה השותפה שלי לחדר כאשר נכנסתי לחדרי בפנימייה.
"סתם..הייתי בים" אמרתי לה ובלי לחכות לתגובה שלה נכנסתי לחדר האמבטיה ונעלתי את הדלת.
הבטתי על עצמי במראה, פשוט מכוערת.. עיניים ירוקות, שיער חום חלק משעמם.
מה דין מצא בי?
"ג'סייייי! יש לך אורח" שמעתי את ורוניקה אומרת בהתרגשות ולא מפסיקה לדפוק על דלת האמבטיה.
שטפתי את הפנים שלי במהירות וורוניקה לא הפסיקה לדפוק על הדלת.
"אני יוצאת אני יוצאת" שאגתי עלייה.
ורוניקה היא מסוג השוטפות האלה שנדבקות אלייך ונכנסות לך לחיים!!
פתחתי את הדלת בעצבנות ובשנייה אחת קפאתי כשראיתי אותו נשען על הדלת ומחייך אליי את החיוך הזה שלו…
"היי" אמר לי.
"ה..היי, מה אתה עושה פה?" שאלתי.
" אני צריך לדבר איתך, אכפת לך שנצא לסיבוב??" שאל.
"אממ..אוקיי" אמרתי לדין.
לקחתי את הפלאפון הדפוק שלי מהשידה ויצאתי במהירות מהחדר.
"ביי דין" צעקה לו ורוניקה.
יצאנו לבחוץ,היה קפוא ! ישבנו על אחד הספסלים.
"אוקיי אז..,ג'סי תסתכלי אליי" הוא התחיל להגיד אך הפסיק כשראה שאני נמנעת מלהביט בעיניו.
"אני מסתכלת" אמרתי והסתכלתי עליו.
"את יודעת שאני אוהב אותך, ואת יודעת שאני לא הולך לוותר עלייך בכזאת קלות..בטח כשאני יודע שאת אוהבת אותי בחזרה." אמר.
"דין. אני לא אוהבת אותך אוקיי? פשוט לא" אמרתי בתוקפנות.
"אז למה היית איתי???" שאל.
"צודק זאת הייתה טעות, ואתה! אתה בכלל לא אוהב אותי! אנחנו עשינו טעות, אותו הלילה הזה היה סתם, היינו שיכורים, התחבקנו, הבטנו בשקיעה והחלטנו שאנחנו חברים.. דין זה לא הולך ככה" אמרתי.
"אבל אני אוהב אותך ואת אוהבת אותי!" אמר.
"אני לא !" אמרתי.
הוא החזיק בפניי, "תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי שאת לא אוהבת אותי" אמר.
הסתכלתי טוב טוב בעיניים,נוצצות וכחולות וצלולות כלכך, טבעתי בהן.
"א…" התחלתי להגיד "א..ני לי מסוגלת אוקיי,אני לא מסוגלת" אמרתי.
"ידעתי" אמר בחיוך מנצח
"זה עדיין לא אומר שאני אוהבת אותך" אמרתי. ורוח קרה לפתע הקפיאה את עצמותיי וגרמה לצמרמורת לעבור בגופי.
"קר לך?" שאל.
"לא" הכחשתי אך הוא כבר הוריד את הג'קט שלו וסידר אותו על כתפיי בצורה שתחמם אותי.
"תודה" אמרתי בחיוך קטן.
"אני לא מבין את זה, מה שהיה באותו לילה היה כלכך אמיתי, את ממש עזרת לי, וג'סי..אני יודע שלא היית שיכורה…" אמר.
"אה…מה? איך אתה יודע?" שאלתי מבולבלת.
"גם אני לא הייתי שיכור" חיוכו התרחב.
"אז למה התנהגת ככה? למה גרמת לי לחשוב שרע לך, גרמת לי לחשוב שאני היחידה שיכולה לעזור לך" אמרתי.
"כיי…"התחיל להגיד אך הייתי כלכך עצבנית שפשוט קמתי וברחתי משם לחדרי.