חיים חדשים-ישנים פרק 2 אמא בעולם טוב יותר

התעוררתי במיטתו של קרטר. הוא החליט לא להעיר אותי ונראה שהוא ישן על הרצפה וירד כבר למטה. קמתי וירדתי במדרגות המעוקלות. לכי לשוק ותקני לי משהו מתוק ציווה אבא. לא יכולתי לומר לא ובעצב רב הלכתי במורד הרחוב לשוק וקניתי לו שקית עם שוקולדים וגומים. חזרתי הביתה. אבא טעם מכול סוג אחד וירק עלי את מה שהוא לא אהב. שזה היה הכול. זה מגעיל אמר ושלח אותי לקנות משהו אחר. חיפשתי ממתק אבל לא היה דבר שאבא יאהב. לפתע ראיתי אישה זקנה שנפלה ואף אחד לא עזר לה לקום. ניגשתי אליה ועזרתי לה. הושבתי אותה בפינה בצד השוק ושאלתי אותה אם היא בסדר. תודה לה עלמה צעירה אמרה בקול חלוש האישה. על טוב ליבך אני אתן לך שיקוי שיוציא אותך מהמקום הנורא הזה. מהשוק? שאלתי אותה. לא. מהעולם. היא נתנה לי בקבוק קטן עם נוזל כחול. שתי אותו ותעברי למקום אחר. תהיי מישהי אחרת ותחיי חיים חדשים.
תודה לך אמרתי והלכתי לדרכי. הזקנה לא ציינה שאני צריכה לשתות את כולו ולכן כשהגעתי הביתה נתתי לאמא לשתות קצת מהבקבוק. דבר לא קרה. שתינו היינו מאוכזבות. הלכתי בחזרה אל השוק אך הזקנה לא הייתה שם. מה אעשה עכשיו אמרתי באומללות. עצמתי את עיני, נשמתי כמה נשימות ארוכות ונרגעתי.
בזבזתי את האפשרות שלי לחיים טובים יותר. חזרתי הביתה ואמא לא הייתה. אמא? שאלתי. אמא? צעקתי שוב. קרטר אתה יודע איפה אמא? שאלתי.
היא אמורה להיות עם אבא למעלה. תודה אמרתי. קרטר לא היה כמו כולם. הוא שם פס על החוקים של זלזול בבנות. הוא אהב אותי עד מאוד. עליתי למעלה ושמעתי את ג'וש צועק על קרטר על זה שדיברתי איתו בלי רשות. קרטר רק משך את כתפיו והמשיך לצפות בטלוויזיה בסלון. איפה אמא שלך ילדה?! צעק אבא כשהגעתי לחדרו. אני לא יודעת אבא. גם אני מחפשת אותה. באותו הערב אני נאלצתי להכין ארוחה. (לפני שאמא נעלמה היא הכינה צהריים). הייתי עייפה אבל לאבא לא היה אכפת. הוא הכניס אותי לחדרי ונעל את הבריח.
באמצע הלילה קרטר נכנס לחדרי והביא לי תיק קטן שבו היה כסף, אוכל טוב (שאריות בין היתר) ומעט בגדים שלי. בלי לשאול שאלות למה ואיפה ומדוע הוא עזר לי לצאת דרך החלון. תברחי מכאן ואל תחזרי לעולם. קחי את זה. הוא נתן לי אקדח וחיבק אותי. בואי איתי לחשתי בתקווה. "אני לא יכול" ענה. "כן אתה כן! אני לא יוכל להסתדר בעולם בלעדיך" אמרתי. "אני לא יכול לנטוש כך את אמא" אמר בעצב. "אמא לא תחזור אמרתי וחייכתי חיוך עצוב". זקנה מהשוק נתנה לי שיקוי קסמים. שתינו לגמנו ממנו וכנראה שהיא לגמה יותר. "היא עברה לעולם טוב יותר קרטר". "היא עברה לעולם שבו הדרכים שונות והרחובות מלאים בצבעים ססגוניים וירוקים!". "בוא איתי" ביקשתי. אבא נכנס וראה אותי מחוץ לחלון עומדת על עץ מתכת ואת קרטר לידי. מיד הוא הבין מה קורה כאן. "אתה לא הבן שלי" אמר ונתן לקרטר סטירה הגונה. בינתיים ירדתי מהעץ ורצתי לעבר השוק. "הסתלק מכאן ואל תחזור לעולם". קרטר ניגש לחדרו ולקח את כול כספו (מה שנשאר, הוא נתן חלק מכספו לי), ושם בגדים בתוך תיק גב רחב. הוא לקח קצת אוכל מהמטבח ויצא מהדלת. ג'וש הסתכל וחיוך רחב מרוח על פרצופו. קרטר פגש אותי בשוק מדברת עם הזקנה. קרטר הגיע ונתן לה הרבה שטרות דולרים. בתמורה היא נתנה לנו שני שיקויים עם נוזל כחול. החזקנו ידיים ושתינו את השיקוי. עצמנו את עינינו ושום דבר לא קרה. "אנחנו עדיין ב…."- מכונית עברה אותי במהירות.
"חזרנו לעבר! חזרנו לעבר!" צעק קרטר שמח וחיבק אותי. גם אני חשתי הקלה. עצרנו אישה בדרך ושאלנו אותה מה השעה ובאיזה שנה אנחנו. האישה אמרה שמונה שלושים ושתיים ושנת 2059"מיה…." קולו של קרטר ירד. "זה שנה לפני שהתחילו לבנות את העולם שלנו". "אנחנו חווים את הכול מחדש…."
ירדתי על בירכיי.