חלום של אהבה:) //פרק 20//. עאעאעאע
" אופס..כנראה שיש לי פה גדול.." נועה אמרה
"את חושבת.?!" אמרתי קצת עצבנית
"סורי אחותי.."היא אמרה מחייכת והיא והארי יצאו מהכיתה זאיין רק הסתכל עליי
פחדתי להסתכל אליו פחדתי שהוא כועס עליי..אזרתי אומץ והסתכלתי אליו
"אוקיי את יכולה להסביר לי מה הלך פה?" זאיין אמר מעט מצחקק שמחתי לראות
שהוא לא עצבני או כועס אז התחלתי לומר מצחקקת
"כדי ללכת איתך לנשף אז הטעיתי בכוונה את התשובות למרות שידעתי לפתור נכון"
"מה?? את לא רצינית נכון.?" זאיין אמר צוחק ומופתע כאחד
" כן.."אמרתי והשפלתי את ראשי..ושוב הסמקתי..
"אני אוהב אותך.." הוא אמר ונישק אותי
"אווו"כול הכיתה אמרה והתחילה לצחוק ואנחנו אחריהם.
"אני אוהבת אותך.."אמרתי לוחשת לו באוזן והסתכלתי אל תוך עינייו והוא על שלי
" אני יכול להסתכל על העיניים שלך שעות ולא ימאס לי לעולם" הוא אמר וחיבק אותי
ואז קיבלתי כאב ראש..המשפט הזה הוא מוכר כאילו הוא כבר אמר לי את זה בעבר.
ניסת להיזכר אך ללא הצלחה ראשי כאב והייתי מסוחררת טיפה ואז קיבלתי פלאשבק
הייתי עם זאיין באותו. הנוף היפה ההוא..והוא אמר לי את אותו המשפט ניסתי
להדחיק את זה ראשי כאב ללא הרף..הפלאשבק חזר על עצמו כמה פעמים..החזרתי חיבוק
חזק אל זאיין וחיזקתי את האחיזה שלי בו כדי שאני לא יפול והנחתי את ראשי עליו
ולאט לאט נרגעתי מעט והשתחררתי ממנו.
"מיילי את בסדר.?." זאיין שאל בחשש ותפס בידיי
"מה?אהה כן..אני קצת מסוחררת.." אמרתי בשקט מנסה לשחזר את הפלאשבק
זאיין הסתכל עליי מודאג וחיבק אותי.."זאיין אני בסדר תפסיק לדאוג.." אמרתי
בחיוך ..אני מכירה את זאיין הוא בלחץ בגללי ואני לא רוצה שהוא יהיה סתם לחוץ
" חיימשלי.."הוא אמר ונישק אותי..היום נגמר מהר..בדיוק חיכיתי שזאיין יסיים
ללמוד והוא יסיע אותי הביתה..
"מיילי..סורי שהתעכבתי.." זאיין רץ לקראתי
"זה בסדר..לא חיכיתי הרבה זמן.."אמרתי וחיבקתי אותו והוא נישק אותי נשיקה ארוכה
"וואו כמה שהתגעגעתי לזה.."זאיין אמר ונישק אותי שוב..
"זאיין לא נישקת אותי כולה עשר דקות.." הוא כזה מטורף..באמצע שיעור
היסטוריה קיבלתי הודעה מזאיין "תצאי..אני צריך אותך דחוף.."
אפשר להגיד שדי נלחצתי שלחתי לו הודעה.."שנייה אני יוצאת.."
הוא החזיר לי הודעה.."אני מחכה לך מאחורי בית ספר.." הודעתי
למורה שאני יוצאת לשירותים יצאתי בזריזות למחוץ בניין בית הספר רצתי
מאחורי הבניין כשאני בורחת מעייניו של המנהל..הוא מלחיץ ומפחיד ..*0*..
הגעתי מאחורי הבניין והוא לא היה שם..אחרי שנייה הרגשתי ידיים חמימות עוטפות
אותי הסתובבתי לאחורי וראיתי את זאיין כשהוא בוכה..
"ז..איין הכול בסדר..למה אתה בוכה.?"הייתי לחוצה וכמעט ביכיתי יחד איתו
"מ..יילי..סליחה שהוצאתי אותך מהשיעור..אבל.."הוא התחיל ונעצר
"אוו באמת על זה אתה חושב..מה קרה?" אמרתי דואגת והסתכלתי אל תוך עיניו והוא על שלי
" אני הוצאתי אותך מהשיעור כדי.." הלב שלי פעם בחוזקה הייתי לחוצה…
תגובות (3)
תמשיכיייי דחופ!!
תמשיכיייייייייייי נסיכה שלייי ♥
את חייבת להמשיך את הסיפור הזה!! אם איזה מתח את משאירה אותנו ככה!!!!