sapir13
מקווה שאהבתם (:נ.בלכל מי שקורא את הסיפורים שלי, יכול להיות שאני לא יכול להעלות פרקים מראשון עד.. שלישי בערך כי יש לי מלא דברים באותם ימים ולא בטוח שאני יספיק לכתוב המשך, מקווה שלא תכעסו^^

חלום של מלאכים 8

sapir13 08/02/2013 717 צפיות 5 תגובות
מקווה שאהבתם (:נ.בלכל מי שקורא את הסיפורים שלי, יכול להיות שאני לא יכול להעלות פרקים מראשון עד.. שלישי בערך כי יש לי מלא דברים באותם ימים ולא בטוח שאני יספיק לכתוב המשך, מקווה שלא תכעסו^^

היא לקחה אותנו לסיבוב ב 'טיילת'. היא אמרה שכל עוד אנחנו כאן, כדאי שנכיר את המקום. עברנו ליד מלא חפצים שהיו בתוך מבנים דומים למבנה הקודם- רק שאלה היו מאבן. היא הסתכלה על כל חפץ כאליו ראתה משהו חדש, כאילו גילתה עולם חדש ."את רוצה משהו?" שאלתי אותה. היא הרכינה את ראש, אך הצלחתי לראות את המבט הנבוך על פניה. "אין.. אין לי כסף בשביל זה, את יודעת," אמרה כאילו חשה בבלבולנו, "הדברים העגולים והמלבניים האלה שהסברתי לכם עליהם."
"את מתכוונת לזה?" אמרתי והוצאתי משמלתי נרתיק קטיפה. היא פתחה אותו ועיניה ופיה נפערו עד שעוד שנייה והיו נופלות מפניה. נראה שהיה שם הרבה מאוד מזה, אם זאת היתה תגובתה.
"כ..כן ". היא אחזה בידי בפתאומיות ודחפה אותי לאחד מהמבנים. הבנים הלכו אחרינו בגרירת רגליים. "חכו כאן," אמרה לבנים ונעלמה.
"בנות, למה הן חייבות לרוץ אחרי כל דבר נוצץ שהן רואות," אמר C. הבנות יצאו. A לבשה שמלה שהילדה בחרה בשבילה, שמלה בצבע תכלת עדין, והילדה לבשה שמלה שA בחרה בשבילה בצבע סגול חלש.
"אז, איך אנחנו נראות? " שאלה הילדה בתמימות. הבנים הסתובבו לעברם ותגובתם היתה זהה לתגובתה של הילדה כשראתה את הנרתיק. "וואו… ממש..יפה… אתן נראות מדהים," אמר B לאחר כמה מלמולים קצרים. הילדה דחפה אותם לתוך מבנה אחר וכעבור שנייה הם יצאו בלבוש חדש. הקבוצה הסתובבה כשקיות בידיהם. זו היתה שעת צהריים, הגיע הזמן לאכול. הם התיישבו באחד הפארקים שהיו קרובים ופרשו שמיכה. C הניח סל פיקניק ובו אוכל שקנו בדרך. "אז מתי נמשיך באימונים שלי?" שאלה הילדה.
"בקרוב," עניתי בהיסח דעת וחילקתי לכולם את הכריכים. כדור התגלגל לידם ופגע בצלחת של הילדה. היא הרימה את ראשה וראתה ילד רץ לעברם. "הכדור שלך? " שאלה והרימה אותו.
"כן," אמר ולקח אותו מידיה. הוא נשאר שם עומד עוד רגע ואז אמר, "הוא לכלך אותך? קיבלת מכה ממנו?"
"ל..לא.. אני בסדר" אמרה לבסוף. הוא הסתכל מאחוריה וראה את הצלחת ההפוכה. "אוי, נראה שהוא הפך את הצלחת שלך, מצטער," אמר והעביר את ידו בשערו. הסתכלתי עליהם בזמן שדיברו. נראה שהילד מנסה למשוך את השיחה בניהם. הסתכלתי על הצוות שלי וכולנו הסכמנו בלי מילים. הגיע הזמן להתחיל את הבסיס השני.
"שמי שי," אמר והושיט את ידו ללחיצה.
"ש..שמי רו," אמרה ולחצה את ידו.
"היי, שי אתה בא? " צעק קול מרחוק. בטח אחד מהחברים שלו. "כן… היה נעים להכיר אותך, רו." אמר והתרחק משם כשהכדור בידו. היא התקרבה חזרה אלינו וקברה את פניה בידיה. התחלנו לצחוק. "זאת הפעם הראשונה שמישהו דיבר איתי ולא ברח על ההתחלה," אמרה. היא לקחה כריך נוסף ונגסה בו. "הבסיס הבא שתלמדי יהיה להתחיל לדבר עם אנשים," אמרתי. היא היתה בדיוק באמצע הנגיסה ונחקה. "מה? למה.. כאילו יש לי אתכם.. לא, אני לא יכולה לדבר עם אנשים אחרים. אין לי אומץ בשביל זה." 'היא כמו זאב בודד, לא מדברת עם אף אחד, לא מתקרבת לאף אחד' חשבתי. סיימנו לאכול וקיפלנו את חפצינו. איש נעים מראה עבר לידינו והושיט לנו פיסת נייר. לקחתי אותה בנימוס והמשכנו בדרכינו. "מה רשום שם?" שאלה רו. קראתי את הפתק. "יש יריד בסוף הרחוב מפה," אמרתי. 'מעניין מה זה יריד…' "בוא נלך," היא אמרה ומשכה בידי, גוררת אותנו אחריה ליריד. היו שם הרבה אנשים. "תישארו קרובים." אמרתי. הדבר האחרון שאנחנו צריכים זה להיפרד שוב. נראה שגם חבריי חשו כמוני כי הם נצמדו זה אל זה. היו שם כל מיני מכונות כאלה שהיו לידם הרבה ילדים, והיו גם 'דוכנים' של שתייה ומזון ועוד. הסתובבנו בין כל המקומות ולפתע ראינו את הילד ממקודם, שי. 'הכל הולך בדיוק כמו שקיוויתי,' חשבתי בהקלה. רו צריכה כדי לעבור את הבסיס השני שלה, אומץ, דבר שהיא יכולה לרכוש בצורה הטובה ביותר דרך קשירת קשרים עם חברים. המבחן שלה זה להתחבר לשי.
"היי רו, את פה," אמר כשראה אותה. הוא נופף לה כדי שתראה אותו מבין כל האנשים האלה.
"טוב אז, להתראות." אמרתי לרו ונעלמתי, ביחד עם כולם.
"מה..לא..רגע.. למה?" אמרה בייאוש. "היי," אמר שוב ונגע בכתפה. "עם מי דיברת?" 'הוא לא רואה אותם?' "אה, סתם, עם אף אחד" שיקרה. "אז מה אתה עושה פה?" שאלה והתחילה ללכת. הם דיברו על כל מיני דברים, כל אחד בתורו. רו הרגישה שהיא מתחילה לחבב את הילד הזה. היו להם הרבה דברים משותפים.
הסתכלתי עליהם מהצד. 'הם מתאימים מאוד' חשבתי בעודי מחזיקה דבר עגול שקשור לחוט מרחף באוויר. האישה הנחמדה אמרה שקוראים לזה 'בלון'. שמעתי את רו צוחקת. קול הצחוק שלה נשמע כל כך צלול, טהור. אור כתום נקי התחיל לזהור סביבה. 'המבחן, היא הצליחה לעבור אותו' שידרתי לצוות.
"רק חלקית, יש לה דרך ארוכה לעבור," אמר E. "כן, היא עוד צריכה לגדול." 'ואני רוצה להיות שם כשזה יקרה', חשבתי בזמן שעשינו את דרכינו חזרה אליה.


תגובות (5)

וואו זה סיפור מדהים!! בבקשה תמשיכי!(:

08/02/2013 07:06

תודה(:
למה זה שם לי 'סיפורי אימה' ??
הלכתי לתקן

08/02/2013 07:11

ממש אהבתי את הפרק :)
ולמה ההמשך רק ביום שלישי?????????????באלי ראשון!!!!!!!!!אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה :))))))))))))))))))))))))))))))))))))))
יש לו מלא סנטרים…

08/02/2013 07:33

תודה (:
ואין לי זמן להמשיך לכתוב השבוע ):
אני עמוסה מאוד… אבל אני ינסה להמשיך ביום רביעי

09/02/2013 09:15

חחח שי ממש חמוד! והיא הצליחה לעבור את המבחן!
טוב, בטח יהיו לה עוד הרבה מבחנים לעבור אבל אני בטוחה שהיא תצליח, אני ממש מחבבת אותה :)
הכתיבה שלך מדהימה, היא עדינה וקסומה והסיפור מעניין ומקסים! אני לא יכולה להפסיק לקרוא! אני הולכת לפרק הבא D:

12/03/2013 10:33
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך