טעויות של נערה פרק 26 :)

עשיתי בשבילכם פרק יחסית ארוך,
אתם צריכים _מאוד_ להעריך את זה, כי קשה לי לכתוב כזה הרבה חחחח
איך היה ראש השנההה??
אני מקווה שהיה כיףףף, שנה טובההה <3
טוב אז בלי יותר מדי חפירות מיותרות הנה הפרק:
"סיסי!!" צעקתי אליה, היא ישבה על הספסל עם גבה אלי,
היא הסתובבה אלי, על עינייה עמדו דמעות
"חיים יפים שלי, מה קרה?" שאלתי אותה וחיבקתי אותה חזקה
"זה פשוט, פשוט שעשיתי את הטעות הכי גדולה בחיים שליי" אמרה והתייפחה על כתפי
"אהובתי, מה עשית? מה קרה?" שאלתי לחוצה קצת
"הוא אמר לי שהוא אוהב אותי" אמרה ובכתה
"וואייייי! איזה אושררר, למה את עצובההה? את צריכה לרקוד לי פה במעגלים" אמרתי לה בחיוך
"כי אמרתי לו שאני לא אוהבת אותו" אמרה
"מההה? אבל רק לפני שלוש שעות אמרת לי שכן!" אמרתי לא מבינה
"נכון, אני אוהבת אותו, אבל פשוט אני פוחדת להפגע שוב, את מבינה?" שאלה אותי, האמת שכן
"כן, אבל הוא אוהב אותך, הוא בחיים לא יפגע בך, גם אני פחדתי להפגע, אבל אני יודעת שג'ייסון לא יפגע בי, הוא יפגע במי שיפגע בי, וטיילור הוא נשמהה, באמת!" אמרתי לה והיא הנהנה
"את וג'ייסון זה באמת משהוא לא נורמאלי, נושים כאלהה, אני ידבר איתו, מבטיחה" אמרה ומחתה את אפה

נקודת מבט של ג'ייסון
אוףףף, אין פה משהו נורמאלי?
כבר הפכתי כמעט את כל החנות ועדיין לא מצאתי משהו שהיא מספיק תאהב,
"ואיך זה?" שאלה והראתה לי שרשרת מעור משהו מזוויע
"היא עדיין לא מפלצת" אמרתי לה וצחקתי
"אולי את זה? זה מאוד מיוחד" אמרה המוכרת והושיטה לי שרשרת זהב בפעם המיליון ואחת היום
"יפה אם אני רוצה להגיד לה 'תזרקי אותי' " אמרתי והיא חייכה במבוכה
"ומה עם זה?" שאלה והראתה לי טבעת מהממת
"יפה, אבל אני לא רוצה להציע לה עדיין נישואין" אמרתי במרירות, היא התייאשה והתיישבה על כיסא
"אני התייאשתי, אם אתה מוצא משהו תודיע לי" אמרה וסידרה בפינה כמה צעיפים
הרמתי בידי שרשרת כסף עדינה, שיש לה תליון של מנעול ומפתח, משהו באמת יפה,
וואי זה מושלם! היא תאהב את זה, היא חייבת לאהוב את זה
"כמה זה עולה?" שאלתי את המוכרת,
היא הסתכלה על התג מחיר ואמרה לי בחיוך של הקלה חחחחח כמה זה עולה,
וואי וואי כמה שחפרתי להה, שילמתי
"ג'ייסון" קול מוכר קורא לי, מאוד מוכר אפילו
"ליה!" אני קורא בשמה בהפתעה, היא רצה אלי ומחבקת אותי
"כמה שהתגעגעתי אליך" היא אומרת לי ומסתכלת בעייני
"תקשיבי, אנחנו צריכים לדבר" אני אומר לה, קצת קשה לי לעשות את זה
"סו סו, קרה משהו?" היא קוראת לי בשם חיבה שרק היא קוראת לי, ובעייניה יש דאגה
"פשוט, ש….וואיי, איך אומרים את זה?" אני אומר
"פשוט שמה? דבר איתי סו סו" היא אומרת לי,
אני מסתכל לה לרגע בעיניים, העייניים שכל כך אהבתי,
כל המחשבות על זואי מתרוצצות בראשי, אני חייב לעשות את זה, אני מוכרח להגיד לליה שזהו,
אין יותר אנחנו,
רגע של חולשה תוקף אותי, אני מתקרב אליה,
לאאא, אל תעשה את זה המוח שלי צועק לי בראש,
אתה אוהב את זואי, אל תפגע בה זועק הלב,
אבל אני לא יכול, פשוט לא יכול להתנתק ממבטה,
אני מנסה להתרחק אבל רגלי לא נענות לי,
היא נושקת לי נשיקה עמוקה ואני רוצה להתרחק באמת!
אבל אני פשוט לא מצליח,
אני נזכר ברגעים הכל כך מאושרים שהיו לי איתה,
ובמקביל הלב מזכיר לי על רגעים שהיו לי עם זואי,
"א…אננ…אני מצטער, אני סתם משחק בך, יש לי מישהי" אמרתי לה, במהירות ובישירות,
צל חלף בעייניה, והמבט הזה, המבט הזה בעיניים שלה,
היא כל כך פגועה ממני
"אני מצטערת, לא הייתי צריכה לבוא" אמרה והסתובבה,
יכולתי ממרחק לראות את כתפיה רועדות מבכי,
אני חייב לתת לה ללכת, פגעתי בה כבר יותר מדי,
אני אוהב את זואי, אין לי מה לעשות נגד זה,
אני אוהב אותה ורוצה להיות רק איתה, יצאתי מהחנות
"סליחה! אדוני!!" צעקה המוכרת והושיטה לי את השקית עם השרשרת,
אנשים הולכים ברחוב, מתרוצצים להם בין הרחובות,
פנים מוכרות מסתכלות עלי, מאוכזבות
שיטטטטט, לעזאזל עם העולםםםם

נקודת מבט של זואי:
אני יושבת בחדר, והשעה קצת מאוחרת,
ובשקט הזה, שחודר לי לנשמה,
אני שופכת בעזרת הדמעות את הכל,
את זה שהוא שוב בגד בי, הוא בגד בי!!
ועוד אחרי שהוא הבטיח לי שהוא לא יעשה את זה שוב,
הוא אמר שהוא אוהב אותי ולא אף אחת אחרת,
הוא שיחק בי,
פגע בי, שוב ושוב ושוב,
ואני כמו מפגרת האמנתי לו,
ועכשו, ועכשו כל האהבה הזאת התפוצצה לי בפרצוף,
אני רוצה להאמין שכל זה, שהכל זה שקר אחד גדול,
כמו שעשיתי בפעם הקודמת,
לא הציתי להאמין שזה מה שקרה, פשוט הדחקתי,
אבל הוא הבטיח לי!!! למהה, למה ככה הוא עושה לי?
למה הוא היה חייב לגרום לי לאהוב אותו?
למה הוא בגד בי ככה בפעם הראשונה?
למה הוא בגד בי ככה שוב?
למה האמנתי לו?
ולמה הוא נכנס ללב שלי מההתחלה?!
הוא היה נשמע כל כך אמיתי, כל כך נוגע, כל כך קסום,
שפשוט לא נתתי לעצמי לחשוב שאולי הכל זה רק מזוייף,
והחיוך שלו,
הביישני מעט, כשהוא אמר לי שהוא אוהב אותי, בקול רועד מעט, אבל שהיה נשמע בטוח,
הוא היה גם מזוייף?
ו"הדמעה" עאלק שהוא הזיל מתי שכעסתי עליו,
היא הייתה גם מזוייפת?
וואווו, כל הכבוד לו, בחיים שלי לא ראיתי שחקן טוב כמוהו,
שמצליח לגרום לך להתאהב בשניות, שמצליח לעשות כאילו הוא גם התאהב בך,
הוא הצליח לעשות את זה שנראה כל כך אמיתי!!
איך? איך הייתי כל כך עיוורת?
פשוט מרוב אהבה, הסתנוורתי,
כשאוהבים מישהו, כל הדברים הרעים שיש בו נעלמים,
הוא נראה לך הכי מושלם שבעולם,
הוא ידע את זה, הוא שיחק בי,
למה אבל? למה?
מה עשיתי רע שמגיע לי כל הרע הזהה?
וככה נרדמתי,
על המיטה
עם הפנים על הכרית,
עם הבגדים,
ועם הדמעות שהתייבשו על הפנים