ילדי ארבעת העונות-פרק תשיעי (סיפור משותף)

אני יודעת שהייתי צריכה לפרסם את הפרק הזה מוקדם יותר אבל לא הצלחתי, עימכם הסליחה…

קולין:
היום הראשון בלימודים, לא למדתי כלום כי הבדיקות לחורצים יתקיימו רק מחר אז לא היה איתי אף אחד בכיתה, רק אני והפרופסור לינדוי. היה מעניין דווקא, דיברנו על החורץ היחודי שלי והוא בחן את היכולות שלי ואז נתן לי המון תרגילים לשיעורי בית ולשיעורים שקשורים בחורצים (פרופסור לינדוי הוא המומחה של בית הספר בכל מה שקשור בחורצים והוא גם יהיה המורה שלנו בשיעורים הללו) בזמן ששאר התלמידים ילמדו את הבסיס (שאני כבר חמדתי במהלך השנים האחרונות). את שאר הזמן ביליתי בצורה שבה אני מעביר את הזמן כבר כמה שנים טובות, פיתוח החורץ.
אני לא אמשיך למתוח אתכם אבל אני חייב להזהיר אתכם שזה כלול בהסבר ארוך ומפרך אז תנשמו עמוק. נדיר מאוד שנולד בן אדם שלא משתייך לאף אחת מהקבוצות, נדיר אף יותר שלאותו אדם יש גם חורץ… אחד החורצים הנדירים ביותר שיש הוא הזיקה לאוויר וכאן מתחיל ההסבר הארוך: הזיקה לאוויר יכולה להיות רק אצל אדם שלא משתייך לאף קבוצה, כמוני. חורצים של אנשים חסרי קבוצה (אם יש ולא תמיד, אפילו לעיתים רחוקות, יש) הם מגוונים, למעשה יכול להיות להם חורץ מכל סוג שהוא (בניגוד לאנשים בקבוצות לדוגמא, לאיש חורף לא יכולה להיות זיקה לאש או לצמחים ולאיש אביב לא יכולה להיות זיקה למים או לרגשות, לאיש קיץ לא יכולה להיות זיקה למחשבות וכו'), החורץ היחיד שלא יכול להיות אצל אדם שמשתייך לקבוצה הוא הזיקה לאוויר וכאן נוצר סיכוי כמעט אפסי לאדם בעל זיקה לאוויר, פעם בעשור נולד כזה, אני הוא האחד שנולד פעם בעשור… בגלל הנדירות של החורץ הספציפי הזה ומספר האנשים המועט שניחן בו קשה מאוד לעזור לפתח אותו, לזה נועד הספר 'מחוללי האוויר'. אני נתקלתי בו לראשונה לפני חמש שנים בספריה של בית הספר, לפני שנתיים קיבלתי אותו מתנה מהתלמידים שסיימו באותה השנה את הלימודים שלהם שלימדו אותי באותה השנה. הספר אסף תיעודים של כל בעלי הזיקה לאוויר ופירוט מדוייק של היכולות שלהם. הספר מסודר לפי פרקים, פרק ראשון-הקדמה, הסבר על ההיסטוריה של מחוללי האוויר והיוחוד שלהם, חישוב מדוייק של מידת ההסתברות והשנים שבהן יש סיכוי גבוה שיוולד ילד בעל זיקה לאוויר. פרק שני- מחוללי האוויר לאורך ההיסטוריה, כל מחוללי האוויר שאי פעם היו ותקציר של חייהם, אני קיבלתי את הגירסה הכי מעודכנת, היו חסרים בה בסך הכל שני מחוללי אוויר חוץ ממני, העידכון הבא של הספר יהיה שעוד שנתיים ואז גם אני אכלל בו. פרק שלישי-יכולותם של מחוללי האוויר, בפרק זה מסודרים לפי רמת נדירות כל היכולות שיכולות להיות למחוללי אוויר (לא לכל מחולל אוויר יש את כל היכולות) ומה הדרך המומלצת ביותר לפתח אותן אם הן קיימות. ההסבר קצת מייגע, אני יודע, אבל הוא הכרחי להבנתכם…
לאחר הצלצול האחרון החלטתי לבצע את אחת המטלות שהפרופסור לינדוי הטיל עליי. אכלתי ארוחת צהריים בחדר האוכל המרכזי, הנחתי את התרמיל שלי בחדר שבנתיים לא חלקתי עם אף אחד כי מה לעשות עוד לא הגיע אף אחד חדש לבניין המחורצים ולקחתי רק את הספר שלי. הלכתי לקרחת יער נסתרת ביער האביב שאחת מהתלמידות שלימדו אותי הראתה לי כדי שאוכל להתאמן בשקט, ההליכה הייתה די ארוכה אבל זה השתלם, קרחת היער הייתה יפיפיה ומושלמת למטרה שלי ודבר חשוב ביותר זה שהיא סודית. פתחתי את הספר שלי באחת ביכולות הקשות והמאתגרות ביותר שקיימות ואחת הנדירות שבהן, ריחוף האוויר. כבר הבנתי שיש לי את היכולת, אפילו ריחפתי לגובה של סנטימטר, אבל כדי שאוכל לעוף כמו ציפור תידרש עבוה רבה. התיישבתי בתנוחת המדיטציה הרגילה לכל התחלה של אימון, נתתי לרוח להקיף אותי והתרכזתי בנשימות שלי, רוקנתי את ראשי מכל מחשבה והרפאתי את השרירים שלי, דמיינתי איך אני מתנתק מהאדמה והתרכזתי. כעבור כמה דקות הרגשתי שינוי באוויר שלצידי, האדמה שמתחתי התחילה להרגיש קצת פחות מוצקה ואז התנתקתי לגמרי לשניה אחת ונפלתי אבל לא פקחתי את עניי, ידעתי שזה רק יהרוס. פשוט המשכתי לנסות ולנסות ולנסות ולנסות. אחרי המון נסיונות ונפילות הצלחתי להתרומם גבוה יותר מבכל הפעמים האחרות, הייתי באוויר במשך דקה שלמה טאז עוד שלושים שניות ונראה שזה היה יכול להימשך לנצח אם רק הבנות ההן לא היו מופיעות…