ילדי הפנימייה- פרק 1

זה היה היום הראשון לפתיחת הלימודים בפנימיית 'כפר הנוער', לשיר ושתי חברותיה הכי טובות הייתה הופעה יחד עם שאר ילדות הפנימייה. סידרו להן במה באמצע בית הספר, קישטו את הבמה בצבעי בית הספר והזהירו אותן מפני ריקודים לא צנועים. כולם הולכים להיות שם, שלא נשכח את אביו של רון, ראש הממשלה.
"היום יהיה מדהים!" אמרה שיר שהיא מסתכלת על עצמה במראה. חברותיה הסכימו איתה במחיאות כף, חיוכים והנהונים.
"אולי היום תוכלי סוף סוף לגשת לדבר עם הבחור החתיך מכיתה י"ב" אמרה מאיה, אחת מחברותיה הטובות.
"כן כן! הוא יראה אותך ולא יוכל לסרב!" נועה שהיא הייתה חברתה השנייה הסכימה עם מאיה.
שיר לא ידעה מה לעשות, היא בסה"כ הייתה תלמידה בשנתה הראשונה בתיכון, למרות הפופולריות שלה, עדיין חששה.
היא חייכה והסתובבה, לא רצתה להרוס את היום הראשון במחשבות כאלו.
"אתן חושבות שיביאו בחורים חדשים?" שאלה נועה תוך כדי שהיא אוכלת את הכריך.
"לא אמרת שאת בדיאטה?" שאלה מאיה.
"נו? זה חלק מהדיאטה!" ענתה לה נועה בניסיון לשכנע את עצמה.
נועה ושיר צחקו.
*
"איך אני?" שאל רון את שני חבריו, הוא היה לבוש בבגדי בית הספר, חולצה מכופתרת ומכנס ג'ינס. "כמו כולם" ענה לו תום, והוא ויונתן פרצו בצחוק.
"מספיק, היום אבא שלי יבוא, אני רוצה להרשים אותו" רון אמר והלך אל עבר המראה.
*
זה היה היום הראשון שלו בפנימייה. הוא מכר את האופנוע שלו בשביל להתקבל לשם. הוא נשק לאימו ולאחותו, כולם בכו, הם ידעו שייקח זמן רב עד שייתראו שוב.
"אל תבכו, אני עוד אחזור. אני הולך לעשות את זה בשביל אבא" אמר נועם, חייך ויצא מהחדר. האוטובוס הגיע לתחנה.
נועם עלה ונעמד, הוא חשש. הוא לא ידע את מי יכיר, אך הוא ידע שיציקו לו אם ידעו שהוא עני. אז הוא נזכר שהוא בא לכאן בשביל אביו והשכיח את המחשבות הרעות מראשו.
*
כולם הסתדרו ברחבת בית הספר ליד הבמה.
המנהל בירך את התלמידים, נאם להם נאומים על פתיחת שנה והתנהגות טובה והציג בפניהם את הריקוד.
הבנות רקדו ושיר שהייתה באמצע הובילה את הריקוד. שזה כבר הגיע לסוף הריקוד הבנות הפכו את חולצותיהן לחולצות בטן.
שיר ראתה את…