ילדי הפנימייה- פרק 10

"שמעתם? אתם באים היום לבר החדש?" רון נכנס לחדר. "שיר תהיה שם?" תום שאל. "נראה לי, כולם יהיו שם" אמר. "כן, אני אבוא" יונתן אמר ותום הצטרף.
"אתה בא עם דניאלה?" יונתן שאל. "נראה לי" רון אמר וחשב על קארין.
*
"שיר תפתחי לי זאת ליאן" היא דפקה על הדלת. "ליאנוש, מה את עושה פה?" חייכה בהפתעה, היא שמחה לראות אותה. "הכל מעולה" הן התחבקו. "את באה היום כן?" שאלה ליאן. "באה? לאיפה?" שיר שאלה. "לבר החדש… כולם יהיו שם" ליאן אמרה ושיר ישר חשבה על נועם, הוא ינפנף בפניה עם החברה החדשה שלו? "מי זה כולם?" שיר שאלה, היא רצתה לדעת אם נועם יהיה שם. "סער, אני, את, קארין, נועם, בטח גם רון…" אמרה ליאן. "אוקיי" שיר חייכה. "אז אני אראה אותך?" חייכה לה ויצאה מהחדר. שיר נשכבה על המיטה, טמנה את ראשה בכרית והחלה לבכות.
נשמעו דפיקות בדלת. "מי זה?" היא שאלה בקול חלש. "מי זה יכול להיות?" קולו של תום נשמע מבעד לדלת. "מה אתה עושה פה?" פתחה לו את הדלת. "את לא רוצה לשאול מה שלומי? קצת נימוסים?" חייך אליה תום והצליח להוציא ממנה חיוך. "למה באת?" שאלה שוב. "בשבילך… ראיתי שאת קצת עצובה בזמן האחרון… חשבתי להציע לך לבוא היום… להתשחרר, אני ואת" שאל. "כן, אני אבוא" חייכה ותום חשב שהצליח לשכנע אותה, מרוב התרגשות הוא נתן לה חיבוק.
*
"מה אתם עושים?" ירין נכנס לחדר. "מתלבשים" סער ענה, "רוצה לבוא?" נועם שאל. "לאיפה?" ירין שאל. "אנחנו הולכים לבר החדש כמה חברים… תוכל להכיר בנות" נועם חייך אליו ונתן לו מרפק חלש. "איך אני אבוא? ככה?" הוא הצביע על השיער החצי מתולתל ועל המשקפיים. נועם וסער הסתכלו אחד על השני וחייכו, שנייה אחרי זה הם הורידו לו את המשקפיים, בלגנו לו את השיער, פתחו לו את החולצה המכופתרת והוציאו לו כמה בגדים יפים מהארון של סער, אחר כך הם התיזו עליו בושם מהבשמים של נועם.
"אחלה" נועם אמר בחיוך, הוא וסער נתנו אחד לשני כיף על הצלחתם, ירין היה נראה מדהים.
*
כולם נפגשו בבר, נועם ורון הביאו את בנות הזוג שלהם.
שכולם הלכו לרקוד, שיר נשארה על הבר, ראתה איך נועם וחברה שלו מחייכים אחד לשנייה, ראתה את נועם מאושר ואמרה לעצמה שאם הוא היה איתה היא הייתה יכולה לעשות אותו הרבה יותר ממנה מאושר.
"בואי לרקוד" תום ניתק אותה מהבר והלך איתה אל רחבת הריקודים.
נועם ראה את מה שקורה, הצטער ששיר היא זו שלא איתו. הצטער שהוא זה שלא רוקד עם שיר, ובמקום זה הוא מנצל נערה שאוהבת אותו אבל הוא רק רוצה לשכוח ממנה ובינתיים לא כל כך מצליח…
"את באה לרקוד?" נועם נעמד. "כן" חייכה. הם רקדו כמה סנטימטרים מתום ושיר. כל הזמן הוא הסתכל עליה, בדק אם גם היא מסתכלת עליו. היא לא. היא צחקה וחייכה מתום, הוא הצליח להוציא אותה מהדיכאון שהייתה בו.
"אני אלך רגע לשירותים" אמר נועם לחברתו אחרי שראה את שיר עושה את דרכה לשם.
שהיא באה לצאת הוא נכנס והדלת בדיוק נסגרה מאחוריהם. הם היו היחידים שם.
היא הסתכלה עליו באכזבה, הוא הסתכל עליה בעצב. היא הלכה ממנו, הוא משך אותה אליו ונישק אותה. הוא הצמיד אותה לקיר במסדרון של השירותים ותפס את פניה, היא ליטפה את ראשו ואז התנתקה. עשתה לא עם הראש והלכה.
הוא לא ידע מה לעשות.
"מה קורה בחורצ'יק?" קארין נכנסה אל השירותים וחייכה אל נועם.
"נהנים" הוא חייך והלך.
*