ילדי הפנימייה- פרק 14
ואז כל החיוך ירד לו מהפנים. "תוכלי לעזור לי?" קולו השתנה. היא הוריד את ידיה מפיה והפסיקה לצחוק. "אני? ממתי אני הבן אדם המתאים לזה?" נהייתה רצינית. היא חוותה אהבה כמה פעמים, אבל אף פעם לא הביעה את דעתה בעניין. "את החברה הכי טובה שלה. בבקשה" הוא נראה חסר אונים באותו הרגע. "אני אנסה" קמה ובאה ללכת. "אבל, אני לא מבטיחה כלום" חייכה אליו והלכה.
*
"אתה בא לחדר?" סער עבר ליד נועם שנפרד מחברתו לשלום. "למה ככה?" שאל אותו נועם. סער לא אהב אותה, במיוחד שהוא ידע שהוא סתם משחק בה. "מתי תהיה עם מישהי שבאמת אתה אוהב?" לחש, שאף אחד לא יישמע. ליאן, שבדיוק הייתה בדרכה לחדרה נעצרה. "אני אוהב אותה" אמר נועם. "שנינו יודעים את מי אתה אוהב, תפסיק לשחק בה, תחליט." אמר. "בסדר" נועם הבין.
מאוחר יותר, סער קבע להיפגש עם ליאן בחדר הכביסה. "מה קורה?" אמר וחיבק אותה. הם נהנו יחד, היו זוג אמיתי וטוב. התגברו על רוב המכשולים.
"יש משהו שאתה רוצה לספר לי?" היא רצתה לדעת את מי נועם באמת אוהב. "כמה שאני אוהב אותך?" חייך אליה. "שום דבר?" חייכה. "לא…" ניסה להיזכר.
*
"מה אתה עושה פה?" קארין ראתה את רון יושב בפינה. "מה את רוצה? עזבי אותי" אמר. "אתה בוכה?" התיישבה לידו. המסדרונות היו חשוכים. רק שניהם היו שם. "היא עוזבת אותו, היא הכירה מישהו חדש" אמר. "לא נורא, הם רק רוצים את הטוב ביותר בשבילך" ניסתה לעודד אותו.
"אני לא באמת אוהב אותה… אני רק מנסה לשכוח אותך…" אמר לקארין. עיניו נצצו. "אל תבכה… בבקשה" ראשיהם נצמדו. הוא נישק את אפה. "בואי נהיה יחד… אני מוכן לעשות הכל…" אמר לה בלחש. "אני לא רוצה שידעו עלינו" אמרה לו. "בשבילך… מה שתרצי" אמר ונישק אותה.
"אז מה אנחנו?" שאל בחיוך. "לא משנה מה נהיה, העיקר שזה יהיה בינינו" נישקה אותו והלכה.
*
"נו?" שאל נועם שהסתכל על חדרה של שיר. "שתי דקות" צעקה לו מהארון. "זה לא בשבילי, זה בשביל אבא שלך. הוא ביקש לא לאחר." הרים פסל שהיה על השידה והחזיר אותו למקומו.
"נלך?" אמרה, היא הייתה לבושה מדהים.
"למה לא הבאת את החברה שלך?" שאלה שהגיעו לשם. "הייתי צריך להביא אותה?" חייך. היא גלגלה עיניים. "אולי תעשי לי עוד סיור בבית?" עקץ אותה. "תהיה בשקט" הביטה בעיניו.
"אני לא יכול יותר שיר… אני לא יכול יותר איתך" אמר ונישק אותה.
"מה אתה עושה?" דחפה אותו בעדינות. "מה שהייתי צריך לעשות מזמן, בואי נהיה ביחד… רק ננסה. שנינו רוצים את זה" הביט בעינייה.
שוב הם התנשקו. "מה עם תום? מה עם… חברה שלך?" אמרה, היא לא טרחה לזכור את שמה. "נתגבר על זה" אמר לה.
*
עבר שבוע, כולם נהיו יחד, כולל לינוי וירין.
ליאן שמעה את נועם וסער מדברים עליו ועל שיר, סער וליאן היו היחידים שידעו על זה.
היא שמעה אותם מדברים על שיר ועל זה שהוא 'סתם' איתה בגלל אבא שלה. היא רצה לחדרה ולא ידעה מה לעשות. זה לא היה נכון. אמנם הם היו יחד בסתר רק שבוע. אבל הוא אהב אותה אהבת אמת.
האם לספר לשיר?
*
"שיר…" נכנסה ליאן לחדרה אחרי מחשבות רבות בלילה שעבר. "ליאני, מה קרה?" ראתה את המבט העצוב על פניה. "אני חייבת לומר לך משהו" אמרה לה בקול עצוב. "נועם איתך רק בגלל אבא שלך, הוא מתכנן נקמה" אמרה לה בעצב. "לא לא, זה לא יכול להיות…" התיישבה על מיטתה. היא הרגישה שעוד שנייה היא נופלת. "נקמה?" אמרה אחרי חצי שעה של בכי. "אני אראה לו מה זה" קמה בעיניים נפוחות ויצאה מהחדר.
היא נכנסה באמצע המסיבה הרועשת והודיעה לכולם שההתערבות שלה ושל מאיה הצליחה, היא הצליחה להיות חברה של נועם ולגרום לו ללכת אחריה כמו פודל. נועם נכנס לחדרו, תפס את הכרית, שם אותה על בטנו וחשב למה היא עושה את כל זה. לא היה להם טוב יחד?
תגובות (0)