ילדי הפנימייה- פרק 9

במהלך היום מבטיהם של שיר ונועם נפגשו אבל שניהם נראו כאילו הם מסתכלים על משהו אחר ללא הצלחה. הם ישבו בקפיטריה, כל אחד בשולחן שלו. בחורה עם שיער חום ניגשה אל נועם והתיישבה כיסא לידו, שניהם צחקקו והסתכלו אחד על השנייה כל הזמן. שיר, שראתה את מה שקורה, קמה בעצבים מהשולחן ויצאה מחדר האוכל. נועם לא שם לב.
"אז היום בערב?" שאלה אותו. "קבענו" חייך אליה, היא קמה בחיוך ויצאה מחדר האוכל.
"יפה יפה" חייך אליו סער. נועם נזכר בשיר, הוא ראה שהיא לא שם וחשב אם היא ראתה אותם, הדבר האחרון שירצה לעשות זה לפגוע בה. "מה איתך ועם ליאן?" שאל אותו נועם. "הכל מעולה" חייך, לא אמר יותר מדי. נועם חייך אליו, השאיר את הצלחת מלאה ויצא מחדר האוכל. הוא הלך במסדרונות בית הספר לראות איפה שיר, אם היא לבד, אם היא עצובה. הוא חלף על איזה מסדרון ואז חזר אחורה, הוא ראה את גבה של שיר, היא ישבה ליד המורה הצעיר, הוא כל הזמן חייך אליה. נועם לא אהב אותו, זה היה הדדי. אולי בגלל ששניהם גילו שהם אוהבים את שיר.
"הכל בסדר?" חייך אליה עומר, המורה. "כן, למה אתה שואל?" חייכה אליו בחזרה. היא הבינה שכמו שנועם מאושר כך גם היא צריכה להיות. "סתם… איך את מסתדרת בבית הספר?" ניסה לפתח שיחה. "אתה יודע, זה לא השנה הראשונה שלי פה…" צחקה. "יש רגעים טובים ויש פחות" אמרה בחיוך שעוד מעט יכסה עצב. "אם קורה לך משהו, אני פה בשבילך, את יודעת" אמר והלך. נועם, ששמע את כל השיחה הלך ברוגז. הוא לא הבין אותה, פתאום הם אוהבים, פתאום הם משחקים שונאים. מה קורה פה?
הגיע הערב, שיר ישבה על המדרגות שהובילו אל הכניסה, על הכניסה השגיח שומר, שלא ייתן לאף אחד מהתלמידים לצאת ולהיכנס. "מה את עושה פה?" ירד עומר מהמדרגות ונעמד לידה. "לא, כלום… אני חוזרת לחדר…" ניגבה את דמעותיה ונעמדה. "קרה משהו?" ניגב עוד כמה דמעות, זה הזכיר לה אותה ואת נועם. "לא…" הסתובבה.
"יבואו אחרים, אני בטוח" אמר לה בחיוך. היא חייכה ועלתה למיטה.
נועם שבדיוק חזר שמע הכל.
למחרת חברה של נועם סיפרה הכל, כולל הנשיקה שהייתה באותו ערב.
"אני לא מאמינה" אמרה שיר בלחש. "גם אני לא מאמינה על הנועם הזה, יפה לו!" מאיה לחשה. "זה היה ברור, הוא ילד יפה ובחור טוב, מה ציפיתן?" נועה אמרה בגאווה, היא היחידה שידעה שזה מה שיקרה.
*
"שמעתם על הנועם הזה?" רון סיפר לחבריו. "יפה לו, למה לא לפרגן?" תום אמר. "כן…" יונתן הסכים. הם לא התעסקו איתו מאז אותה הפעם שהוא התמודד מול רון, אבל לרון ולנועם היה חשבון לא סגור.
"מה איתך ועם…" תום שאל בניסיון לזכור. "דניאלה, והכל מעולה." חייך אליהם, הוא הסתכל על קארין שצחקה עם החברות שלה, היה נראה שהיא התגברה ממש מהר מאז אותו ערב.
"מה איתכם בחורים?" נועם חייך בפה סגור. "אני בעניין של שיר" תום אמר ורון ויונתן פרצו בצחוק. "מה מצחיק?" נפגע. "אחי, היא לא לרמה שלך" צחקו שוב. "אני אראה לכם שנהיה יחד בסוף, היא גם תמיד נראית כזאת עצובה בזמן האחרון, אולי היא צריכה לדעת שיש שם מישהו בשבילה" הסתכל עליה. "בטח רבה עם אבא שלה" אמר רון ואכל.
*
"מה קורה ליאן?" סער ניגש אליה. "מה קורה?" נעמדה וחיבקה אותו. "הכל טוב, רוצה לבוא היום לבר החדש?" שאל בחיוך, "בטח, נקרא לשיר, קארין, נועם… מי עוד?" שאלה. "מי שתרצי, אני אודיע לבנים ואת לבנות" חיבק אותה והלך.
"היום אתן באות?" ליאן ישר הסתובבה בהתרגשות. "לבר החדש…? לא נראה לי" לינוי אמרה. "לי אין בעיה, בואי יהיה כיף" אמרה קארין.
*