יצאת גדולה! פרק 3- מוקדש ל'סופרת הסודית'♥

~נקודת מבט לירז~
המבטים של כולם היו כאלו 'אוקיי, עכשיו נעשה עלייך חרם' וזה עוד יותר חיזק אותי כי ידעתי שאני לא יחזור לבית ספר לנכים! אני לא מוותרת! רק ילדה אחת הביטה בי בחיוך, ילדה יפה, נמוכה בעלת שיער חום קצר. המקום לידה היה פנוי וידעתי שאם אשב ליד ילדה אחרת היא תגיד לי שזה תפוס. "היי אני לירז", אמרתי לילדה בחיוך. "היי, אני בר", היא ענתה לי בפנים מתוקות,"האמת לא דמיינתי אותך בכיסא גלגלים, אבל את ממש יפה."
התיישבתי לידה ברצון, "תודה", והחל השיעור.

~נקודת מבט עידן~
"היא נכה", לחשתי לתמיר. "אבל היא ממש יפה", הוא ענה לי מנומנם, שוב. "כן נכון.. אבל…", התחלתי להגיד אבל אז קלטתי את בר שישבה מולי לוחשת לי משהו… "מה?", שאלתי אותה.
"היא כזאת חמודה!", היא אמרה לי בחיוך רחב, "אז מה שהיא נכה, היא כזאתי מגניבה". הסתכלתי שוב על לירז, במבט קצת אחר. היא לא כזו גרועה, היא דווקא ממש חמודה.
"שקט תלמידים!", נשמע קול המורה שכותבת על הלוח מליון תרגילים במתמטיקה, "אני שונא מתמטיקה", אמר לי תמיר תוך כדי התמתחות קטנה על הכיסא.

~נקודת מבט תמיר~
"עכשיו הפסקה, בוא נשחק איתה", אמרתי לבר ולעידן שהסתכלו קצת מבולבלים, "מה קורה לכם?". בר ענתה לי במהירות "מה נשחק איתה?! היא הרי נכה". עידן החליף מבטים עם בר "בר צודקת, מה התכוונת לשחק?." הסתכלתי עליהם בעייפות, "יש גם משחקי קלפים", בר הביטה בי במבט שאומר 'זה משעמממםם כל כך!'. עידן ניגש אל לירז בלי שראינו, "מה אתה עושה?!", שאלתי אותו, "אני רוצה להגיד לה היי!", ענה לי עידן. "היי!", צעקתי ללריז תוך כדי שאני נלחם עם עידן.