כאן בשבילך – פרק 16

בבוקר שלמחרת הסתובבתי בקומה העליונה, ראיתי את החדר שמוביל אל הקומה השלישית פתוח, עליתי אל החדר בקומה השלישית ונכנסתי אליו, קופסת הזכוכית עמדה באותו מקום עדיין מכוסה, התקרבתי אליה לאט, הסתכלתי לאחורה לבדוק שרוי-אל לא שם, הרמתי את הבד לאט והוא נפל על הרצפה, בארון הזכוכית היה גוף של בובת ראווה לבושה בשמלת סטרפלס ארוכה בצבע באז' חלש, צמודה בחלקה העליון של הגוף, ופחות צמודה בחלקה התחתון, עם חגורת בד בצבע אדום עוטפת את המותניים, עם פפיון גדול מאחורה, רוי-אל שמר את השמלה של אחותו, חשבתי שהוא אף פעם לא הכיר אותה , והשמלה הייתה מיועדת לפחות לנערה, הארון היה סגור בעזרת מפתח, שכנראה אמור להיות מוחזק אצל רוי-אל, החזרתי את הכיסוי של השמיכה למעל ארון הזכוכית וכיסיתי אותו, הסתכלתי לכיוון המדפים והלכתי לשם, הסתכלתי על הספרים שהיו מסודרים היטב, ראיתי שם מחברות, הוצאתי את הראשונה, היא הייתה בצבע כחלחל, פתחתי אותה ובעמוד הראשון היה כתוב 'רוזה' בכתב יפה וגדול, העברתי דפים ועצרתי באחד שהיה מצויר עליו לב, התחלתי לקרוא,
'בננו חוגג היום יום הולדת 8 ואתה רחוק, הוא שואל מתי תבוא, ואין בפי תשובה לזה, איך אוכל לספר לו שאתה לא מודע לקיומו, איך אוכל לספר לך על קיומו, אינני יכולה לעשות זאת, את נשוי לאישה אחרת, ואינני יודעת אם אתה מאושר, אני מקווה שכן, אני לא יודעת למה לא אמרתי לך שיש לנו ילד עוד לפני שהתחתנת עם משהיא אחרת, אני זוכרת שתמיד אמרת שאתה אוהב את שערי האדמדם ועיני הכחולות, תמיד נישקת את מצחי ואמרת לי שלא ניפרד לעולם. ובננו גדל עם השקר הזה כל שנה שעוברת, הוא כבר גדול ויפה תואר, אני יודעת שתאהב אותו, הוא כל עולמי, הוא כל מה שנשאר לי מהאהבה שהייתה לנו..'
חיפשתי את אותו התאריך של היום והחודש רק בשנה אחרת, היומן לא היה יום יומי, היא כתבה בו כל שבוע-חודש, מצאתי את התאריך עשר שנים אחרי,
'בננו חוגג היום 18, סיפרתי לו עלייך לפני כחודש, אחרי שיקולים רבים זה הגיל הכי מתאים, הוא כעס עלי מאוד ולא היה מוכן לדבר איתי שבועיים, הוא התחיל לדבר עם אחיו הקטן דניאל כאילו יכול הוא להבין אותו, הוא אפילו לא בן 5, אמרתי לו שיש לו אחים מאשתך, הוא לא רוצה להכיר בהם..'
המשכתי לדפדף, הגעתי לתאריך של שנתיים אחרי,
'הוא סיפר לי על ביתכם שנולדה, הוא אמר שהוא אהב אותה מהרגע שהיא החזיקה את האצבע שלו, הוא כל כך רוצה להכיר אותה, ולשמור עליה, הוא החליט שכל יום הולדת שלה הוא יקנה לה מתנה, בינתיים יש את הדובי, שהוא קנה לה בישראל..'
הייתי בטוחה שאחותו מפה לא ידעתי שהיא מישראל, ואם הוא באמת קנה לה כל שנה מתנה, זה אומר שהוא שמר אותם איפה שהוא, העליתי כל מיני השערות, החזרתי את היומן למקום והוצאתי מחברת אחרת בצבע ירקרק, גם זה היה יומן, כנראה זאת שורה של יומנים, פתחתי אותו, זה לא היה אותו כתב אז זאת לא רוזה, פתחתי באחד העמודים והיה חרוט בגדול,
'אם רק היית יודעת על קיומי, אם רק היית יודעת, שאני תמיד יהיה כאן בשבילך' ולמטה בכתב רגיל,
'את כל עולמי אני אתן לילדה בעלת השיער השחור, והעיניים החומות'