"כולם חושבים שאני בסדר כי אני מחייכת" פרק 3+4

התקדמתי לכיוון המאפרת וראיתי את…
ראיתי את מאור רץ אלי "אני צריך עזרה.." אמר מתנשף
"מה קרה?"
"הם לא נותנים לי לצאת" לחש
"אני יודעת את ההרשה של הלחץ זה והם גם אמרו לך שיש לך כאן חדר נכון?"
"כן….איך את יודעת"
"walcem to my life"
"אז כנרה שנתראה יותר" חייך
"אתה עוד תבין שזה לא כיף בכלל להיתקע כאן.."
"יש יתרון אחד…."
"באמת? אני עדיין לא מצאתי ואני כאן 5 שנים"
"לפחות נהיה ביחד" חייך והתקרב הסתכלתי מזווית העין שלי על דודה שלי שהאדימה מכעס
"סליחה אני חייבת לרוץ" חייכתי חצי חיוך ורצתי לכיוונה
"אסור לך להתקרב לעובד החדש אני לא רוצה שיתפתח בניכם משהו" דודה שלי הזהירה אותי
"אבל למה אתם לא נותנים לו לצאת יש לנו המון עובדים"
"הוא יודע יותר מדי עכשיו לכי כבר לצילומים!" השפלתי מבט וחזרתי לעבודה
-12 בלילה-
"את צריכה עזרה במשהו?" מאור אמר בקול עייף
"יום ראשון מעייף?"
"מאוד, עדיין לא הבנתי למה צריכים אותי כאן יש מלא עובדים….."
"גם אני לא… טוב אני עייפה לילה טוב" חייכתי והתחלתי ללכת הוא הלך מאחורי והגביר קצת את הקצב
"אני ילווה אותך החדר שלך קרוב לשלי"
"למה את גרה כאן ? הרי יש לך בטח הרבה כסף לא?" הסתכל עלי
"אני לא רוצה לספר במיוחד לא לילד שפגשתי אתמול"
"טוב…זה החדר שלי אז שאלה אחת אחרונה אנחנו היחידים שגרים כאן?" עצר ליד הדלת
"כן טוב לילה טוב" נתן לי נשיקה בלחי ונכנס לחדר
התקדמתי לכיוון החדר שלי ולפני שמתי לב עלה לי חיוך ענקי על הפנים הורדתי אותו מהר הגעתי לחדר החלפתי לפיזמה נכנסתי למיטה ואחרי כמה דקות נרדמתי
-בוקר-
דפקו חלש על הדלת אין מצב שזאת דודה שלי היא דופקת חזק קמתי לפתוח וראיתי את…
~פרק4~
ראיתי את מאור ומקס
מקס-בן 30 לחייו שיער חום עיניים חומות
"ביבי תכירי זה דוד שלי הוא גם מנהל יחד עם דודה שלך" חייך "אה ובוקר טוב"
"בוקר טוב ושלום מקס" הסתכלתי על מאור ועל מקס יש בניהם קצת דמיון
"תתלבשי בסט 8 היום יום הצילומ ים קצר כי מקבלים משכורות" מקס אמר והלך
"יש סוף סוף" אמרתי מאושרת
"חח את עד כדי כך אוהבת כסף ודיווה?" צחק
"דבר ראשון אני לא דיווה, דבר שני רק שמקבלים משכורות אני יכולה ללכת לקניון"
"טוב את צריכה ללכת לצילומים דייווה" גילגלתי עיניים ונכנסתי לחדר התלבשתי ויצאתי
"אני לא דיווה זה שאתה לא מכיר אותי לא אומר שאתה יכולה לשפוט אותי!!" אמרתי למאור שהלך לידי, לא הסתכלתי עליו
"טובטוב אני לא זה שכול כך סגור" הרים ידיים ראיתי את איילין רציתי לומר לה שלום אבל לא יצא לי צליל והשפלתי מבט
"מה קרה?" מאור נגע לי בכתף
"כלום אני ממהרת" התקדמתי מהר יותר והגעתי צילמנו במשך שעתיים נתנו לנו את המשכורות ואז נזכרתי שבכלל ואין לי עם מי ללכת שוב בזמן שכולם עם חברים שלהם
"רוצה ללכת לקניון ביחד גם לי אין עם מי ללכת" מאור שאל
"אולי תפסיק להיות דבק!?" כמעט וצעקתי
"וואו מישהי פה רגישה…" התקדם רצתי לחדר שלי ונעלתי אותו ליד קערת הפירות היה לי סכין אחרי הסתכלתי עליו 5 דקות לקחתי אותו וקירבתי אותה לזרוע שלי קצת ועוד קצת עד שכמעט ונגעה לי בזרוע